אפילפסיה (מחלת הנפילה) – המחלה והפיצוי
אפילפסיה (Epilepsy), המכונה גם "מחלת הנפילה", היא הפרעה נוירולוגית (עצבית) נפוצה, המתרחשת בעקבות קצרים חשמליים במוח. המחלה מתבטאת בהתקפים קטנים, גדולים, חלקיים או מתמשכים המכונים "פרכוסים". התקף עלול להוביל לבלבול, בהייה בחלל, עוויתות בידיים וברגליים ואבדן הכרה.
סוגים שונים של התקפי אפילפסיה
- התקף חלקי – יכול לגרום לשינוי בטעם ובריח, ולא יוביל לאבדן הכרה. נקרא גם התקף מוקדי פשוט.
- התקף חלקי מורכב – יכול לגרום לשינוי בתודעה ולאבדן הכרה ולבהייה בחלל. עשוי לפגוע בזיכרון. נקרא גם התקף מוקדי מורכב.
- התקף אי נוכחות – יכול לגרום לעוויתות גוף ובהייה בחלל. נקרא גם התקף ניתוק כללי, אבסנס או פטיט מל. התקף קצר ופתאומי, עד כ-30 שניות.
- התקף עווית – בא לידי ביטוי בעוויתות רציניות של הידיים והרגליים.
- התקף טוני קלוני כללי (גרנד מל) – ההתקף החזק ביותר, שמוביל לאבדן הכרה, רעד וקיפאון פיזי.
לא כל חולה אפילפסיה זכאי להטבות כספיות מן המדינה, אבל חלק מן החולים אכן זכאים להטבות משמעותיות. כדאי להיפגש ולקבל סיוע בהקדם האפשרי. אם במשפחתכם חולה אפילפסיה, צרו קשר עם זכותי או התקשרו עכשיו 5520* לתיאום פגישת היכרות חינם וללא כל התחייבות.
חולי אפילפסיה המוגדרים כרוניים, על פי משרד הבריאות, נוטלים תרופות ומוכרים כחולים כרוניים על ידי קופת החולים שלהם. כך, למשל, מגיע לחולי אפילפסיה לקבל החזר כספי עקב פינוי באמבולנס לבית חולים.
ילדים אפילפטיים זכאים, בחלקם, לקבלת גמלת ילד נכה. חלק מן ההורים זכאים להנחה בארנונה. זכאות לליווי של סייעת רפואית מגיעה בתנאים מסוימים, לילדים בגיל חינוך חובה. עמותת אי"ל, אגודה ישראלית לאפילפסיה, מסייעת לחולים ולבני משפחותיהם בהתמודדות היומיומית עם האפילפסיה והשלכותיה.
אחוזי נכות
חולה אפילפסיה שאינו סובל מעוויתות או פרכוסים במשך שנתיים ומעלה, במרבית המקרים לא יקבל אחוזי נכות. מצב קל של 1-4 התקפים במשך שנתיים עשוי להביא כ-10% נכות. מצב בינוני של התקף אחד ברבעון עשוי להביא ל-30% נכות. מצב "ניכר" של התקף אחד בחודשיים: כ-50% נכות. לפחות התקף אחד בחודש (מצב קשה): כ-80% נכות. מצב קשה מאוד של למעלה מהתקף אחד בחודש: כ-100% נכות.
מלבד הגדרות אלו, קיימים קריטריונים נוספים העוסקים בהתקפים ליליים בלבד, כפיון פסיכומוטורי, התקפים חלקיים ו/או קצרים, התקפים ג'קסוניים ועוד.
טיפול תרופתי
תרופות יכולות למנוע את התפרצות האנרגיה החשמלית במוח, וכן את התפשטותה ליתר תאי המוח. לכן, התרופות מונעות התקפים אך אינן מסוגלות לרפא את מחלת האפילפסיה. הן נקראות תרופות אנטי-קונבולסנטיות.
לסיכום, למרות הסטיגמה ממנה סובלים חולי אפילפסיה רבים בארץ ובעולם, ניתן לחיות עם המחלה. כ-70,000 חולי אפילפסיה בישראל ממשיכים לנהל אורח חיים שגרתי. אמנם הטיפול הוא בעיקר תרופתי, אך במקרים מסוימים ניתן לבצע ניתוח להסרת המוקד האפילפטי במוח. במקרים אחרים ניתן להתקין קוצב קטן, ליד בית השחי.
