השכר הממוצע – טבלה לשנים 1973-2019

בכל שנה, מחשב המוסד לביטוח לאומי את השכר הממוצע – ברוטו. הביטוח הלאומי נעזר בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא השכר הממוצע למשרת שכיר, ובמועד תשלום תוספת היוקר. עד 2006 שימש השכר הממוצע את הביטוח הלאומי לקביעת סכום קצבאות רבות, כמו גם דמי הביטוח הנגבים מן המבוטחים במדינה. מ-2006 ואילך משתמש הביטוח הלאומי במדד המחירים לצרכן כדי לקבוע את רוב הסכומים אותם הוא משלם לפי חוק הביטוח הלאומי. עם זאת, שכר המינימום מתעדכן לפי מדד השכר הממוצע.

לפניכם טבלת השכר הממוצע לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שנקבעה ב-1 בינואר של כל שנה, או בחודש אחר שהיה הראשון באותה שנה. טבלה זו *אינה* מכילה את העדכונים בשכר הממוצע שבוצעו במהלך השנה, אם היו כאלה.

השכר הממוצע המופיע בטבלה זו מבוסס על סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

השכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי לשנת 2019 עומד על 10,273 ש"ח (לקצבאות ודמי ביטוח).

השכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי לשנת 2020 עומד על 10,551 ש"ח (לקצבאות ודמי ביטוח).

לפי סעיף 2 של חוק הביטוח הלאומי מחושב השכר הממוצע באופן שונה, ומשמש לחישוב גביית דמי ביטוח לאומי, תקרות הכנסה, קצבאות ומענקים מסוימים.

בשנים האחרונות, עומד סכום זה על כ-100 ש"ח יותר מן השכר הממוצע לפי סעיף 1 לחוק.

חשוב לא להתבלבל בין "השכר הממוצע" שמחשב הביטוח הלאומי ובין "השכר הממוצע במשק" אותו מפרסמים משרדי הממשלה ובנק ישראל, תוך התבססות על נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לממוצע שכר במשרות שכירים.

בנוסף, חשוב להבדיל בין שכר ממוצע ובין שכר חציוני. כאשר קיים אי-שוויון גדול בהכנסות בין העשירונים, השכר הממוצע אינו משקף את "השכר האמצעי" הממוקם באמצע טבלת השכר. אמנם יותר קל לחשב את השכר הממוצע, אך דווקא שימוש במדד השכר החציוני מעניק תמונה מדויקת יותר של השכר ש-50% מן המשכורות קטנות ממנו וה-50% המשכורות הנותרות גדולות ממנו.