הריאות, כידוע, נמנות עם האיברים החשובים ביותר בגופנו וממלאות תפקיד קריטי בתפקוד התקין שלו. מחלות ריאה מסוימות, הנקראות "מחלות ריאה אינטרסטיציאליות", עלולות לגרום לפגיעה חמורה ביותר באיבר החיוני הזה, אשר באה לידי ביטוי בהקטנה ובהצטמקות של הריאות לאורך זמן. אלו מחלות שונות שכל אחת מהן גורמת להופעת תסמינים קליניים דומים, מאתגרים ומורכבים ביותר.
המחלה הנפוצה ביותר בקבוצה הזאת היא פיברוזיס ריאתי אידיופתי (Idiopathic Pulmonary Fibrosis – IPF) לצידה ניתן למנות גם מחלה בשם סרקואידוזיס (Sarcoidosis) וכן פיברוזיס ריאתי הקשור למחלות חיבור.
האם אתם או יקיריכם סובלים מאחת המחלות האלו? חשוב שתבינו איך בדיוק זה משפיע על הגוף בפועל – ומה אפשר לעשות כדי לשפר במעט את ההתמודדות.
איך בדיוק מתפתחות מחלות ריאה אינטרסטיציאליות ומי נמצא בסיכון?
במקרים רבים, הסיבות להתפתחות מחלות ריאה אינן ידועות, אולם אחת הסיבות הנפוצות להופעתן היא חשיפה לחומרים מסוכנים במקום העבודה. אחד החומרים המוכרים ביותר ברשימה הזאת הוא אסבסט, שכיום אנחנו מודעים היטב להשלכות המסוכנות שלו, אך בעבר היה בשימוש נרחב בתעשייה וגרם לנזקים ארוכי טווח לאנשים רבים.
לצד האסבסט, גם חומרים אחרים ו"תמימים" יותר לכאורה, עלולים לגרום נזק לריאות. מחלות ריאות נפוצות לדוגמה אצל מי שעובדים עם מתכות, אלומיניום או שיש ושיוף אבנים. גם רופאי שיניים, למשל, יכולים לסבול ממחלות אלו, כתוצאה מחשיפה לחומר איתו הם עובדים הנקרא ברליום.
בישראל, למרבה הצער, מספר החולים במחלות ריאות שנזקקו להשתלת ריאה הוא הגבוה ביותר בעולם. על פי ההערכות, הביקוש למשטחי שיש, שהעבודה עליהם עלולה להיות מזיקה ומסוכנת, הוא הגורם לכך.
איך מזהים את המחלה ולמי פונים כשעולה החשד?
התסמינים הבולטים ביותר של מחלות ריאה הם שיעול ללא ליחה ("שיעול יבש"), כמו גם קוצר נשימה. ברוב המקרים, בהיעדר טיפול מתאים, המחלה תידרדר ותחמיר עם הזמן. בהמשך היא עלולה גם לגרום להרס משמעותי של הריאה ולהפחתת שיעור החמצן בדם. מצב כזה עלול להקשות על ביצוע פעולות שגרתיות ולייצר תלות הולכת וגדלה בהנשמה מלאכותית.
אם מזהים את התסמינים הללו של מחלת ריאה, חשוב לפנות למומחה לרפואת ריאות או לחדר המיון בבית החולים. תהליך האבחון כולל בשלב הראשון תשאול של המטופל, כדי להבין האם יש צורך בבדיקות נוספות. התשאול עוסק בהרגלים כמו עישון ופעילות גופנית – וגם כמובן בתחום העיסוק, מקום העבודה וההיסטוריה המקצועית. בהמשך ייתכן שהרופא יורה לבצע גם בדיקת נשימה. בדיקה זו עוזרת להבין מהו נפח הריאה ויכולת העברת החמצן שלה, לצד צילום CT לאזור החזה.
במקרים מסוימים, ייתכן כי יהיה צורך גם לבצע גם ביופסיה לבחינת רקמות מהריאה במעבדה. בדיקה זו מתבצעת כיום בשיטה זעיר-פולשנית, כלומר על ידי החדרת סיב אופטי מיקרוסקופי לתוך הריאה. מקרה כזה, אין צורך בניתוח.
האם אפשר לטפל במחלות האלו או לשפר את ההתמודדות איתן?
למרבה הצער, כיום אין באמת טיפול שיכול לרפא מחלות ריאה בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים. עם זאת, בהחלט ישנן תרופות שיכולות להאט את קצב התקדמות המחלה ולשפר את ההתמודדות עימה. בהקשר הזה, ככל שמזהים את המחלה מוקדם יותר, כך יהיה קל יותר לשלוט בקצב ההידרדרות. בנוסף לתרופות, אפשר לבצע גם פיזיותרפיה לחיזוק שרירי הלב והסיבולת שלו.
לצד הטיפול הרפואי והטיפולים התומכים, חשוב גם לדרוש את הפיצוי שמגיע לסובלים מהמחלה. זה נכון במיוחד כאשר הפגיעה היא כתוצאה מעבודה. במקרים רבים, המצב יזכה בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ומהביטוח הפרטי (אם הוא קיים). כמו כן, נפגעי תאונות עבודה עשויים להיות זכאים גם לפטור ממס במקרים מסיומים. דווקא בתקופה מורכבת כזאת, אסור לוותר על רשת ההגנה החיונית לשיפור השיקום והחיים לצד המחלה.
