חדשות ועדכונים
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

תחקיר אמנון לוי: הפנים האמיתיות של המוסד לביטוח לאומי

ספטמבר 21, 2014

תחקיר אמנון לוי: הפנים האמיתיות של המוסד לביטוח לאומי

21.09.2014

מהן הטענות הקשות שמעלים נפגעי הביטוח הלאומי כלפי הועדות הרפואיות של המוסד? מהו מבחן הנפילה הידוע לשימצה? ומתי יהפכו הועדות הרפואיות לגופים אובייקטיביים יותר, שאינם נמצאים תחת הלחץ לדחות את התביעות? לפניכם קטעים מן התחקיר בתוספת תובנות ונתונים שהביא צוות 'זכותי'

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי

בתחקיר של טליה פלד-קינן, ששודר בתוכנית "פנים אמיתיות" בהגשת אמנון לוי (ערוץ 10, 18/9/14)  התראיינה שירלי זנדגרטן, אימה של נועה, נערה בת 12, מתקשה בהליכה כבר שנים. אמה סיפרה איך ניגשה לביטוח הלאומי בכוחות עצמה. "הילדה עם קביים ועם סדים. נכנסנו לביטוח לאומי, הם יושבים שם כמו איזה אלוהים, ארבעה אנשים. לפני הוועדה הונח תיק עב-כרס. לנועה יש שיתוק מוחין עם איפיוניים בלתי שגרתיים. הם הקדישו לה שבע דקות. חברי הוועדה שאלו שאלות", ואז קיבלה שירלי מכתב שמגיעים לנועה רק 50 אחוז נכות כללית. 1,000 ש' בחודש.

יעקב, נכה שחלה בניוון שרירים, התעקש להתראיין בהצללה, מפני שהוא חרד ממחלקת חקירות של המוסד לביטוח לאומי. "אחרי מה שעברתי איתם, אני מפחד. זה גוף שאסור להתחיל איתו". גבר נשוי בשנות ה-50 שלו. כיום הוא משותק כמעט בכל חלקי גופו. לטענתו, מהרגע שביקש כיסא גלגלים, החלו לצלם אותו ולעקוב אחריו במשך כשבועיים. בועדה הרפואית הוצגה בפניו קלטת של מעקב, שבה נראה צולע על קביים במשך 6 שניות. בעקבות הסרט המפליל, הוסר הביטוי 'לצמיתות' מתיאור הנכות שלו, וכך הוא נדרש לטרטורים קבועים, למרות שלמחלה שלו אין תרופה.

"ביטוח לאומי מתייחס לכל פונה כרמאי, רק אם הוא מוכיח אחרת", טוען יעקב. הוא פנה לבית המשפט, נדחה ופנה לערכאה גבוהה יותר. רק לאחר שבית הדין קבע שיש לכנס ועדה רפואית חדשה, הוחזרה לו הנכות לצמיתות בוועדה החדשה שכונסה. "מה הם חשבו, שנפלו על פראייר?", שואל קובי בתוכחה. "מה אתם רוצים מאיתנו, מה?", הוא שואל, לכאורה, את פקידי המוסד.

"חוקרי הביטוח הלאומי מונחים לאתר ולחשוף מעשי מרמה ולמנוע ניצול לרעה של כספי המוסד לביטוח לאומי. החוקרים מאתרים מקבלי קצבאות שמקבלים את הקצבה במרמה תוך הצגת נתונים כוזבים, ופועלים כנגד מעסיקים שמתחמקים מתשלומי דמי ביטוח בעבור עובדיהם בניגוד לחוק" – כך נכתבבאתר המוסד לביטוח לאומי. תיאור זה אינו משקף את המקרה של יעקב, למשל, כיוון שלא הוכח בשום שלב שאכן רימה את המוסד.

לפי עדויות תחקירני 'פנים אמיתיות', יש חורים ברשת הבטחון הסוציאלית של ישראל. בתוכנית הוזכרו שני המקרים המפורסמים של משה סילמן (שהצית את עצמו למוות) ושל שבואל סחיווסחורדר (הוריו ו-3 מאחיו נהרגו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, ב-2001). האחרון הטיח עלבונות פומביים קשים במנכ"לית מוסד הביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, במהלך טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי האיבה.

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת 'ידיד', טען בתוכנית כי ההתייחסות לרוב הפונים לבקשת סיוע היא כשל רמאים וגנבים. נפגעי המוסד לביטוח לאומי טוענים כי המוסד יעשה את הכל כדי לא לשלם את הכסף. "אני רוצה לראות איך את מנגבת", מספרת אחת הנשים שפנתה לועדה רפואית. "תראי לי איך את מורידה את המכנסיים". אך מכיוון שאין ברירה, היא עושה מה שהיא מתבקשת. במדינות אחרות, נקבע שרופא המשפחה עושה את הפעולות הללו, כדי שהפונה לא יושפל בפני פקידי המוסד.

השפלה בוועדות

ההופעה בפני הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, לפי חלק מהנפגעים, היא טראומה קשה. אתי , אחת המרואיינות ב'פנים אמיתיות', נפלה במהלך דיון הוועדה, כיוון שאחד הרופאים בוועדה ביקש ממנה לעלות למיטה, ולא תמך בה. "הוא הלך לשבת, ועזב אותי ברצפה", תיארה את החוויה המשפילה והכואבת. 

זהו 'מבחן הנפילה' המפורסם, שהתפוצץ בתקשורת ב-2007 עד שהגיע לדיון מיוחד בוועדת העבודה של הכנסת. כך נכתב באתר הכנסת: "גב' אסתר [אתי] אוזנה, דיווחה לוועדה כי בבדיקה שהתקיימה לפני שנתיים נאלצה לעבור את 'מבחן הנפילה'. "ביתי שנתלוותה אלי אז אספה אותי מהרצפה לאחר הבדיקה, היא הייתה בהלם והיסטריה. הרופאים במקום לעזור המשיכו להתעלל בי וללעוג לי. אין לי כוח לויכוחים אני במצב של יאוש. בבדיקה שהייתי אמורה לעבור בוועדה הרפואית לפני כשבועיים, מר ניסים מורביה, ממטה מאבק הנכים, הצטרף אלי על מנת להבטיח שלא יאלצו אותי לעבור שנית את מבחן הנפילה". הוועדה קראה אז למשרד הבריאות, לביטוח הלאומי ולמשרד הביטחון להוציא הנחיות ברורות לרופאים בוועדות הרפואיות האוסרות על ביצוע 'מבחן הנפילה'.

מזכירי הועדה הרפואית מחזיק בכוח רב, עד שלעתים הוא מחליט עבור הרופאים, עוד לפני שראו את הפונה. עו"ד רומי הוניג, למשל, סיפרה ששמעה את מזכירת הועדה אומרת לרופא מה מגיע לפונה, עוד לפני שנכנסה עם הפונה לדיון בוועדה.

נעמי מורביה, חולת סרטן ונכה עקב תאונה, סיפרה בוועדה לפניות הציבור של הכנסת (23 דצמבר 2013) איך "הותקפה" על ידי מהדק משרדי בוועדה הרפואית: "ברגע שרופא בוועדות עררים – כשהנכה מיוצג על ידי עורך דין – אומר לעורך דין אני מבקש עכשיו שתצא, כי הבדיקה שאני הולך לעשות היא לא נעימה. ואז עורך הדין אומר, בגלל שהיא לא נעימה – אני דורש להישאר. ואז אותו רופא בוועדת ערר לניידות במקרה, לוקח מהדק שולחני, פותח אותו, בלי לחטא אותו, בלי כלום, ומתחיל לדקור את הנבדק בידיים, בחזה, בבטן ואז ברגליים…את זה הם עשו אחרי שעם הפטיש לא הצליחו להפיק שום החזרים, אז חשבו שמא ואולי. לרפואה יש מספיק אמצעים חדישים. ועדות הערר לניידות, או שיעשו תחת מצלמות שיעקבו אחרי הוועדה…כי לא יכול להיות שכולנו צריכים להגיע לוועדות האלה, מצוידים במצלמות נסתרות. די.".

להוציא את הוועדות הרפואיות

בתחקיר נשאלה השאלה, אולי הגיע הזמן להוציא את הועדות הרפואיות מן המוסד לביטוח לאומי? במסמך "סוגיית אי-תלותן של הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי" שפורסם במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכתב כי "ועדות ציבוריות שמינו הכנסת והממשלה נתנו גם הן את דעתן בסוגיית אי-תלותן של הוועדות הרפואיות, ולהלן כמה מהמלצותיהן:

1) ועדת גולדברג – בשנת 2001 המליצה "הוועדה להוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד" בראשות השופט בדימוס מנחם גולדברג להקים גוף מיוחד ועצמאי שירכז את נושא הבדיקות הרפואיות של הנכים ויהיה כפוף מינהלית לרשות שיפוטית – הנהלת בתי-המשפט או מערכת בתי-הדין לעבודה.

2) ועדת אור-נוי הראשונה – בשנת 2002 המליצה "הוועדה ליישום הוצאת הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי" בראשות פרופסור אשר אור-נוי כי בשלב הראשון תוצאנה מהביטוח הלאומי ועדות הערר של נכות כללית ושל נכות מעבודה, ותוקם לשם כך רשות מינהלית ארצית הכפופה למשרד הבריאות, למשרד המשפטים או למשרד ממשלתי אחר.

3) ועדת לרון – בשנת 2005 המליצה "הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה" בראשות השופט בדימוס אפרים לרון להשאיר את הוועדות הרפואיות במוסד ולהקים ועדה לקביעת כללים והסדרים לבחירת רופאים ושיבוצם בוועדות הרפואיות.

4) ועדת אור-נוי השנייה – בשנת 2007 המליץ "הצוות הבין-משרדי לבחינת הקמתה של רשות לוועדות רפואיות" בראשות פרופסור אשר אור-נוי על מינוי גוף חיצוני מקצועי, כפוף למשרד הבריאות, שיטפל בכל נושא הוועדות הרפואיות במוסד, ושמתפקידו יהיה גם לייעץ להן, לבקר אותן ולפקח עליהן.

אך למרות כל הועדות – אין שינוי משמעותי בשטח. "המלצות הוועדות הציבוריות בנוגע לצעדים להתמודדות עם הקושי הטמון במעורבותו של הביטוח הלאומי בקביעת הרכבן וסדרי עבודתן של הוועדות הרפואיות טרם יושמו, אף שמרביתן נדונו בכנסת ובממשלה, וחלקן אף אומצו", קובע אסף וינינגר, כותב הדו"ח שפורסם ב-2011.

אין חידוש בתגובתו של המוסד לביטוח לאומי לתחקיר של ערוץ 10: כאשר מתכנסות 300 אלף ועדות רפואיות בשנה, "בהיקף כזה רחב של פעילות קורות לעיתים תקלות, ואנו מודעים לכך", מודים במוסד. "אנו מפיקים לקחים ומשפרים באופן מתמיד ובצורה חדשנית את התהליכים בועדות הרפואיות לטובת ציבור הפונים", הם מבטיחים. לגבי הטענה על בדיקות משפילות – כאן כבר מדובר בהכחשה גורפת: "בדיקות כאלו אינן לגיטימיות ואינן נעשות על ידי רופאים בוועדות".

להגדיל את התקציב השנתי

ואנו שואלים: אם אכן מדויקים הנתונים שמוסר המוסד, לפיהם הוא משלם קצבאות וגמלאות ל-2.5 מליון וחצי תושבים בסכום של 70 מיליארד ש"ח בשנה, כיצד יוסבר המשפט הבא שהופיע בהצעת התקציב לשנת 2014, שפירסם המוסד: "סך התשלומים לגמלאות הביטוח הלאומי (כולל הוצאות מינהל) צפוי להסתכם בשנת 2013 בכ-69.2 מיליארד ש"ח. סכום זה קטן בכ-1.9 מיליארד ש"ח מהתקציב המתוכנן". למה רק 1.9 מיליארד ש"ח?

אם המוסד לביטוח לאומי ידרוש תקציב שנתי גדול יותר, אולי הוא גם יקבל תקציב גדול יותר. ואם אזרחי המדינה זועמים על מדיניות חלוקת הקצבאות, אולי תקציב של 80 מיליארד שקלים לשנה, למשל, יאפשר למוסד לביטוח לאומי לתת שירות טוב יותר, לחלק גמלאות בנדיבות גדולה יותר, וכך לא להתייחס בחלק מן הפונים כאל רמאים הבאים לשדוד את הקופה הציבורית?

עוד באותו נושא

יש לכם שאלות בנושא המוסד לביטוח לאומי? עברתם ועדה רפואית? פנו ל"זכותי" ותוכלו לבדוק אם מגיע לכם כסף. התקשרו 5520* או שלחו פרטיכם באתר.

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם