חדשות ועדכונים
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

פוליו: האם ילדים חולים יישארו בלי פיצוי

אוגוסט 25, 2013
מבצע "שתי טיפות" לחיסון נגד נגיף הפוליו עורר התנגדויות בקרב הורים רבים, ואילו משרד הבריאות ניסה להרגיע. המבצע מעלה שאלות הקשורות לנחיצותו ויעילותו, אך גם שאלות הקשורות לחוק פיצוי נפגעי פוליו, שאינו מתייחס לחולים עתידיים במחלה. אם כן, נשאלת השאלה: במידת הצורך, על מי תוטל האחריות לגבי חולים אלו?

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי

בחודש מאי 2013, אותר במערכת הביוב נגיף הפוליו בכמה מוקדים בדרום הארץ, ואף התגלו הוכחות ברורות על העברתו ממקום למקום ומאדם לאדם. ב-18 ביולי פתח משרד הבריאות במבצע חיסון כנגד הנגיף על מנת למנוע מקרי תחלואה, והציב לו למטרה לחסן כמיליון ילדים בני 4 חודשים עד 9 וחצי. המבצע הוכתר בשם "שתי טיפות" מכיוון שהחיסון ניתן באמצעות בליעת שתי טיפות המכילות את הנגיף המוחלש משני זנים, שאחד מהם הוא הזן שאותר במערכת הביוב.

בעוד ההורים מתלבטים אם לחסן את ילדיהם, ייתכן ויהיו להחלטה השלכות עתידיות בהקשר ל חוק לפיצוי נפגעי פוליו שנחקק ב 2007. מטרת החוק היא לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל בשיתוק ילדים ובכך לבטא את המחויבות של מדינת ישראל כלפיהם ורשלנותה באי מניעת ההידבקות במחלה. רשלנותה באה לידי ביטוי בחלק מהטיפולים שניתנו שלא הועילו, ואף גרמו לנזקים ולסבל רב, אף על פי שהטיפולים שניתנו בזמנו תאמו את הידע הרפואי בעולם ובישראל.

כיצד תפצה המדינה חולי פוליו חדשים?

אמנם החוק לא מפצה את מי שמחלתו נגרמה לפני שעלה לישראל או הוחמרה לאחר עלייתו, אך בעקבות החלטת בג"צ נפגעי פוליו הוא חל גם על חולים שלקו במחלת הפוליו ושהו בארץ ישראל לפני קום המדינה. לפי החוק, מי שנגרמה לו נכות עקב המחלה יהיה זכאי לפיצוי חד-פעמי וכן לקצבה חודשית או מענק במקום הקצבה, בהתאם לאחוזי הנכות או המוגבלות בניידות.

חוק הפוליו חל על אנשים שחלו בעבר, אך לא מתייחס לחולים עתידיים במחלה. מכיוון שתוצאות מבצע "שתי טיפות" אינן ידועות לנו עדיין, ייתכן שהחוק יהיה רלוונטי גם לילדים שיחלו במחלה בעתיד בעקבות ההתפשטות הנוכחית של הנגיף.

בתמונה: טיפות לחיסון הפוליו. תמונה מאת: RIBI Image Library

מכיוון שחוק הפוליו מפצה על התנהלות העבר של מדינת ישראל, הוא אינו צופה פני עתיד וייתכן שיידרש לעדכן את החוק על מנת להכיר בחולים אפשריים נוספים, כתוצאה מהתפשטות המחלה או מהחיסון עצמו. כמו כן, אין לדעת מה יעלה בגורלם של ילדים שהוריהם מסרבים לחסנם, למרות הוראות משרד הבריאות.

"הורים שלא מחסנים את ילדיהם נגד פוליו משחקים באש", הבהיר מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו. למרות האזהרה, נראה כי לא יינקטו פעולות כנגד הורים 'סרבנים'. עם זאת, במקרה כזה לא מן הנמנע שבמידה וירצו חולים שלא חוסנו לקבל פיצויים מכוח החוק, האחריות תוטל על ההורים וזו לא תיחשב כרשלנות של המדינה ולכן לא יינתנו פיצויים.

מירי בוחניק, אם המתנגדת לחיסון, כתבה בקבוצת הפייסבוק "חיסונים בעם": "מדהים איך המערכת שאינה מוכנה לקחת אחריות, דורשת מאיתנו חתימות לאחריות על בריאות ילדינו". בוחניק היא אם ל-8 ילדים שלא חוסנו מעולם בשום חיסון מתוך מודעות ובחירה והוחתמה עשרות פעמים על כך שהיא אחראית לכך שלא יחלו. "בקשתי לחתימה נגדית שלא יאונה כל רע לילדי אם יחוסנו, כמובן מעולם לא נענתה… תמיד המענה לשאלותיי היה מבולבל, לא תואם ולא ברור", היא מוסיפה.

האם איום הפוליו הוא ממשי?

הידבקות בנגיף הפוליו נגרמת דרך מערכת העיכול, בעיקר לאחר שתיית מים מזוהמים. תחילה, הנגיף מתנהג כמו דלקת קרום המוח ורק בהמשך מופיע סימפטום של היחלשות השרירים, המאפיין את מחלת הפוליו.

הנגיף פוגע בעצבים שבהם תלויה תנועת השרירים, ולאחר שהוא מתפרץ, בנוסף להיחלשות השרירים, מופיע גם שיתוק. רבים מהחולים מתמודדים עם הסימפטומים של המחלה שנים רבות לאחר שהנגיף פורץ, ולעתים, חלה גם החמרה במצבם, הבאה לידי ביטוי בשיתוק באיבר נוסף.

הורים רבים הביעו חשש מחיסון ילדיהם במסגרת המבצע בנגיף מוחלש, מכיוון שלמעשה מדובר בנגיף חי. אמהות חרדות אף התאגדו תחת קבוצה בפייסבוק בשם "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו המוחלש" המונה כ-3,800 חברות.

מלבד זאת, אף הוגשה עתירה של עמותת "איזון חוזר" לבג"צ על ידי עו"ד דן אשכנזי. העמותה דרשה לעצור את מבצע החיסון והטילה ספק בנחיצותו. בג"צ הורה למדינה להגיב לעתירה, בה נכתב כי הילדים שקיבלו את החיסון הם בעלי 'הגנה אישית' מפני המחלה ואמורים להיות 'חומת מגן' לאלו שלא חוסנו. כלומר, טענת העמותה היא שהמדינה מעדיפה שלא לחסן אוכלוסייה מסוימת ולהגן עליה באמצעות ילדים אחרים שיחוסנו.

משרד הבריאות מצידו ניסה להרגיע וטען כי הסיכון הטמון בחיסון הוא אפסי, מכיוון שהוא ניתן רק לאוכלוסיות שקיבלו קודם לכן חיסון מומת. לדבריה של שרת הבריאות, יעל גרמן, לא ניתן לדעת מתי הנגיף חודר לגוף ומתי הוא פוגע. "זה רק עניין של זמן שהנגיף, שנמצא בגופו של אדם מחוסן – יפגוש אדם שאינו מחוסן", הוסיפה גרמן והבהירה את המניע למבצע ארצי.

עם זאת, קיים חשש קטן להתפרצות המחלה בקרב הילדים הקרובים לאלו שהתחסנו, אך רק קבוצה מצומצמת מאוד באוכלוסייה מצויה בסיכון גבוה. לדבריו של פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים, קבוצה זו כוללת חולים שעברו השתלת מח עצם ובעלי בעיה מולדת ביצירת נוגדנים.

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם