עובד זר תבע את מעסיקו וניצח
אפריל 22, 2014בעקבות תאונת עבודה שהובילה להפסקת עבודתו, תבע עובד זר בשם אבבא אשנפי חברת אירועים אשר לא העניקה לו תנאים סוציאליים. החברה טענה שלא היו יחסי עובד-מעביד בינה ובין העובד. לאחר שהעובד הוכיח שהיו יחסי עובד-מעביד, נאלצה החברה לשלם לו פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים.
מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (22/04/2014)
אולם האירועים "היכל קינגסטון" הממוקם באור-יהודה, לא הנפיק תלושי שכר לעובד זר, לא שילם עבור שעות נוספות ולא העניק תנאים סוציאליים אחרים. העובד לא נשאר חייב והחליט לתבוע את שמגיע לו. התוצאה: השופטת פסקה כ- 33,400 ש"ח לטובתו.
אבבא אשנפי, נתין זר ומבקש מקלט מאפריקה, נאלץ לעבוד בתור שוטף כלים באולם אירועים, במשך שמונה חודשים. ממוצע שכרו החודשי עמד על כ-4,200 ש"ח בלבד, אך סכום זה לא שיקף ולו במקצת את עבודתו בפועל. למעשה, הוא עבד כ-84 שעות בשבוע: זמני העבודה כללו שישה ימים בשבוע, כשבימי חול עבד החל מהשעה 17:00 ועד לשעה 6:00 ואף 7:00 בבוקר, כלומר 14 שעות למשמרת. ביום שישי עבד לסירוגין משמונה ועד כניסת השבת.
לרוע המזל, בסוף אוגוסט 2009, נפצע אשנפי בידו כתוצאה מצלחת שנשברה בזמן ששטף כלים. הוא פונה לבית החולים תל השומר במונית שהוזמנה על ידי הממונה הישיר שלו ובהוראתו של המעסיק שהיה נוכח במקום.
כתוצאה מהפציעה, איבחנו אצלו חתך באורך 3 ס"מ ביד. בעקבות התאונה אושפז וטופל במשך שלושה ימים. לאחר שהשתחרר מבית החולים, הזמינו אותו לביקור חוזר בתום חופשה בת שלושה שבועות להורדת הגבס. לצערו של אשנפי, בשל העובדה שלא היה בעל ביטוח רפואי ובשל מחסור כספי, לא חזר לבית החולים לטיפול נוסף. את הטיפול הרפואי הנוסף קיבל במרפאת פליטים.
מיותר לציין כי עם יד פצועה, התקשה לחזור לעבודה או למצוא עבודה בכלל. כשפנה לממונה הישיר עליו, הוא הבטיח לו שישולמו לו כל זכויותיו. המעסיק הוסיף והסביר לו כי אם יביא קבלה, יוכל לקבל החזר על ההוצאות רפואיות. הצרה היא, שכשאשנפי דרש החזרים אלו, לא קיבל מענה מן המעסיק שלו, ועמד בפני שוקת שבורה.
הסיפור לא נגמר שם: אשנפי החליט להילחם על זכויותיו ולפנות לבית המשפט. עם זאת, כשדרש מהמעסיק בתביעה את זכויותיו הסוציאליות, טען המעסיק (בעזות-מצח מסוימת) כי כלל לא התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד.
לדברי המעסיק, הצדדים לא חתמו על חוזה עבודה בכתב או בעל פה ומעולם לא סוכם על תנאי העסקה כלשהם. ההתקשרות היחידה בה הודה המעסיק היא שכירת אשנפי לביצוע עבודות שיפוץ בביתו, עליהן שילם לו באמצעות המחאות (צ'קים) של אולם האירועים.
מכיוון שאשנפי מעולם לא ביקש כי ינפיקו לו תלושי שכר, המעסיק לא ראה את היחסים שנוצרו כיחסי עובד-מעביד, לא פתח עבורו תיק בביטוח הלאומי. כמו כן, הוא מעולם לא היה מבוטח ע"י המעסיק. הנוהל הקיים היה כזה שהעובדים ב'היכל אירועים קינגסטון' היו מקבלים המחאה, לעתים אף בלי השם שלהם עליה, מוסרים את ההמחאה בדואר ומקבלים כסף במזומן.
לא זאת בלבד, אלא שבהיעדר תיק בביטוח הלאומי ובהיעדר מעמד של עובד, לא יכול היה אשנפי לתבוע דמי פגיעה עבור תאונת העבודה שארעה לו.
עובד או לא עובד – זו השאלה
פסק הדין בסכסוך עבודה (ס"ע) 18860-11-11 אשנפי נגד נסים משיח והיכל האירועים קינגסטון, אותו כתבה השופטת רוית צדיק, ניתן ב-23 במרץ 2014 בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. השאלה העיקרית שעמדה לדיון היא שאלת קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. במידה וקיימים יחסים כאלו, עולה דיון נוסף בהקשר קבלת זכויות סוציאליות לעובד הנגזרות מתקופת עבודתו.
על פי הדין, הנטל להוכיח כי מדובר ביחסי עובד מעביד הוא על מי שטוען שאלו קיימים, כלומר על אשנפי היה להוכיח זאת. בשומעה את עדותו של התובע, על השופטת צדיק נותר הרושם כי הוא עד מהימן ואילו עדות הנתבע, המעסיק הנתבע (ניסים משיח, כאמור), היתה מעורפלת ובלתי ברורה. כמו כן, עדותו של עד נוסף, שעבד עם אשנפי, והוכחות משעון הנוכחות האלקטרוני שהיה באולם, חיזקו את טענתו באשר לעבודה באולם האירועים. בסופו של יום, קבעה השופטת כי אכן שררו יחסי עובד ומעביד בין אשנפי לבעל אולם האירועים. זוהי קביעה קריטית עבור העובד.
הזכויות הסוציאליות של עובד מוחלש (פליט אפריקאי)
עובד זכאי, ומצדו השני של המתרס – המעביד חייב, בהנפקת תלוש שכר, תשלום עבור שעות נוספות, החזרי הוצאות נסיעה, חופשות מחלה, הפסד תשלומי דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, פיצויים על פיטורים שלא כדין והפרשות לפנסיה. בתביעתו דרש אשנפי את כל אלו מהמעביד שלו, בטענה שהם נגזרים ממשכורתו החודשית ומתקופת עבודתו באולם.
על פי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, על המעביד חובה לנהל "פנקס שכר" בו מפורט שכר העבודה המגיע לעובד ופרטי השכר ששולם. מכיוון שלא קיבל מעולם תלושי שכר, הזכירה השופטת כי לאשנפי מגיע פיצוי של עד 5,000 ש"ח בגין כל תלוש שכר שלא נמסר לו. בפועל, עבור 8 תלושי שכר חסרים נפסקו לו בסך הכל 20,000 ש"ח.
באשר לסוגיית השעות הנוספות, פסק הדין ציין כי הדרישה להוכחת השעות הנוספות הוגמשה מאוד ולכן מקלה עם התובעים. זאת במיוחד במקרים בהם קיימת תופעה של העבדה בשעות נוספות ללא תשלום גמול. "בהתאם לתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר (נכנס לתוקף ביום 1/2/09) נטל ההוכחה בכל הנוגע לשעות העבודה עבר מכתפי העובד לכתפי המעביד", כדברי השופטת צדיק.
בשל הגמשה זו וההצלחה בשכנוע בית המשפט כי אשנפי דובר אמת, פסקה השופטת רוית צדיק 11,200 ש"ח עבור השעות הנוספות. לא זאת בלבד, אלא שבשל אי ניהול פנקס חופשה, כנדרש בחוק, גם לא תועדו ימי החופשה של אשנפי. לפיכך, עבור פדיון חופשה שנתית, נדרשו המעסיקים לשלם לו 1,232 ש"ח עם ריבית והצמדה.
נראה כי ברגע שהכירה השופטת באנשפי כעובד, כל זכויותיו הסוציאליות אכן נגזרו ממעמד זה והוענקו לו. עם זאת, לא נפסקו לאנשפי החזרים עבור דמי מחלה, כיוון שלא הודיע בזמן למעסיק על מחלתו, תוך שלושה ימים. כמו כן, הוא לא קיבל החזרי הוצאות נסיעה משום שנסע לעבודה באופניים ולא היו לו הוצאות נסיעה אמיתיות. את הפיצוי עבור פיטורים שלא כדין גם כן לא קיבל מכיוון שעזב בעצמו את העבודה ולא פוטר.
הכרה בתאונת עבודה
משהוכר אנשפי כעובד של אולם האירועים "היכל קינגסטון", ייתכן וזכאי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה ולקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי. מכיוון שלא הקפיד המעסיק באולם האירועים על הדיווח למוסד לביטוח לאומי, לא יכל אשנפי לתבוע את דמי הפגיעה מהמוסד. לכן "הפסיד" אותם ותבע אותם ממעסיקו. לתביעה עבור דמי פגיעה אלו, בסך 9,000 ש"ח, לא נעתרה השופטת, מכיוון שלא הצליח אשנפי להוכיח את תקופת אי הכושר בה היה מצוי.
בנוסף לכל הסכומים שנפסקו לטובתו, המסתכמים בכ-32,400 ש"ח, פסקה השופטת גם הוצאות בסך 1,000 ש"ח בגין שכר טרחה לעורך הדין. בסופו של יום, על אף היותו עובד זר, על אף קשיי השפה והיתרון היחסי של המעביד עליו, הצליח אשנפי, בזכות מלחמתו העיקשת על זכויותיו לקבל את המגיע לו ממעסיקו. את אשנפי ייצג בהליך עו"ד טל צ'קול.
- נפגעתם בתאונת עבודה?
- לא קיבלתם את הכסף המגיע לכם?
- יש לכם שאלות בנושא? צרו קשר באתר או התקשרו למומחי זכותי בטלפון: 5520*
