חדשות ועדכונים
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

נפגעי עבודה: סיכום נתוני 2011

ספטמבר 12, 2012
המדינה שילמה 3.45 מיליארד שקלים לנפגעי עבודה בשנה שעברה; המוסד לביטוח לאומי פירסם את הנתונים שלו בתחום ביטוח נפגעי עבודה לשנת 2011, בהשוואה לשנים קודמות. בין השורות אפשר למצוא כמה הפתעות מעניינות

מאת 

בדו"ח של המוסד לביטוח לאומי, המסכם של שנת 2011 בתחום ביטוח נפגעי עבודה, לא מסתירים את העובדה שמאז 2003, שווי סכום מענק נכות לנפגעי עבודה ירד באופן דרסטי, מ-70 קצבאות ל-43 בלבד. כמו כן, החל מ-2005הורע מצבם של נפגעי עבודה, בשל כך שמענק נכות מעבודה וקצבת נכות זמנית שולמו רק החל מדרגת נכות של 9% במקום 5% עד אותו זמן.

כמו כן, למרות העלייה באוכלוסייתה של מדינת ישראל, בשנת 2011 דווקא ירד מספר מקבלי דמי פגיעה, והגיע ל-67,556 בלבד; זוהי ירידה של 0.11% לעומת שנת 2010. גם בשנת 2008 נרשמו יותר מקבלי דמי פגיעה (69,734), וכנ"ל גם ב-2007 (67,657).

מקבלי דמי פגיעה היוו 3% מכלל המועסקים בשנת 2000. לעומת זאת, בשנים האחרונות הם מהווים רק 2.2% מכלל המועסקים. ב-1996 מספרם של המועסקים במשק היה 2,133,800 ומתוכם קיבלו דמי-פגיעה 92,274 בני-אדם. ב-2011 מספר המועסקים עומד על 3,219,800, אך רק 67,556 כאמור קיבלו דמי פגיעה.

במילים אחרות, למרות עלייה של כ-50% במספר המועסקים, חלה ירידה של כ-30% במספר מקבלי דמי פגיעה מן המוסד לביטוח לאומי.

קיימת מגמה מדאיגה של "תת-דיווח", כדברי דו"ח המוסד לביטוח לאומי, מצד אוכלוסיות של עובדים זרים ותושבי השטחים. שיעור מקבלי דמי פגיעה בקבוצות אלו הוא נמוך משיעורים של הישראלים. הביטוח הלאומי מודה כי "קשה להשיג נתונים" על אוכלוסיית עובדי הקבלן, שכן חברות כוח אדם אינן מאופיינות בקוד ייחודי.

שכירים מהווים 91.5% מכלל מקבלי דמי פגיעה (עצמאים: 8.5%). ממוצע ימי אי-כושר לעבודה של עצמאים הוא 50.8 יום, לעומת 34.2 יום של השכירים. עצמאים, לפי הביטוח הלאומי, אינם נוטים להגיש תביעות בגין היעדרויות קצרות (פחות מ-12 יום).

20% מנפגעי העבודה הם עובדי תעשייה; 14.5% במסחר ובתי מלאכה; 12% בשירותים עסקיים (שמירה, אבטחה, נקיון, גיוס עובדים, כוח אדם); 10% בבינוי.

מסוכן לעבוד בבניין: ענף הבנייה נמצא במקום הראשון מבחינת חומרת הפגיעה (47 ימי אי-כושר). אחרי ענף הבנייה, סובל מסיכון גם ענף הספורט המקצועי (39 ימי אי-כושר), תחבורה ואחסנה (38 ימים), מסחר וכלי רכב (35 ימים), נדל"ן ושירותים עסקיים (34 ימים), חקלאות (33 ימים).

תאונות דרכים, בזמן העבודה, בדרך לעבודה ובחזרה מהעבודה היוו 15% מכלל תאונות העבודה ב-2011. תאונות דרכים הם הגורם השכיח ביותר לפגיעה בעבודה. הגורם השני בשכיחותו הוא נפילה (כולל החלקה או מעידה), המהווה 13.7% מן המקבלים. הפגיעות הקשות ביותר מגיעות מנפילות (42 ימי אי-כושר).

התפלגות מקבלי דמי פגיעה לפי סוג הפגיעה: הימחצות (16.3%), מכה יבשה (9.9%), חתך בגפה עליונה (4.8%), מתיחה או נקע (2.8%). הפציעות הקשות ביותר הן פגיעה במערכת כלי הדם (61 ימי אי-כושר), שבר בגפה עליונה (59 ימים), שבר בגו או פגיעה בעמוד השדרה (56 יום) ופריקה ללא שבר (54 ימים).

שבר בגפה התחתונה נמצא במקום הגבוה ביותר בחומרת הפגיעה: 66 ימי אי-כושר. עם זאת, הגפים העליונות הן האיבר הפגיע ביותר בתאונות עבודה: שברים וחתכים בגפיים העליונות גרמו להיעדרויות מעבודה של כ-8.3% ממקבלי דמי פגיעה.

בכל שנת 2011 שולמו רק 116 מענקי שיקום, שגובהם הממוצע הוא 34,400 ש"ח. בחודש דצמבר 2011 קיבלו כ-3,141 נכי עבודה קצבה מיוחדת בסכום ממוצע של 3,452 ש"ח, בנוסף על קצבת נכות מעבודה חודשית.

למרות שאוכלוסיית המדינה כמעט הכפילה את עצמה מ-1985 ועד היום, הרי שמספר מקבלי קצבת תלויים עלה רק מ-3,286 בשנת 1985 ל-4,603 לשנת 2011. קצב שינוי מקבלי גמלאות תלויים אינו תואם את קצב גידול האוכלוסיה. בשנת 2010, למשל, מגמת הגידול במקבלי קצבה זו היה שלילי (-0.2%).

בסך הכל, שילמה המדינה 3.45 מיליארד שקלים לנפגעי עבודה ב-2011. סכום זה מהווה עלייה של 1.7% בהשוואה ל-2010. עם זאת, ב-2009 נרשמה עלייה מרשימה בהרבה (6.4%) בהשוואה לשנה הקודמת לה (2008).

דמי פגיעה היוו 9.7% מכלל התשלומים בתחום נפגעי עבודה ב-2011. רוב הכסף מועבר דרך גמלאות נכות (67.6%), והשאר מתחלק בין גמלאות תלויים (10.4% מהכסף), הוצאות ריפוי (11.5%) והוצאות שיקום (2.9%). הנתונים אינם כוללים תשלומים לפעילות למניעת תאונות, פעולות בטיחות בעבודה, מחקרים, מפעלים מיוחדים, סיוע משפטי, ועדות רפואיות וחוות דעת.

נפגעת בעבודה? צור קשר עם "זכותי" עוד היום.

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם