חדשות ועדכונים
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

כדורי הרגעה מפחיתים פיצויים על תאונת עבודה

מאי 22, 2014
עברתם תאונת עבודה וברצונכם לתבוע את הביטוח הלאומי? כדאי שהתיק שלכם יהיה נקי ממרשמים הכוללים תרופות הרגעה. הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי מסתמכות אף על מרשם בודד על מנת להפחית אחוזי נכות, ללא סטנדרטים אחידים בין מבוטחים. בגזרה המשפטית: בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטות

 מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי

צריכת כדורי הרגעה הנה דבר שבשגרה במציאות העכשווית. לא די בכך שהעולם המודרני מלחיץ כשלעצמו, במדינת ישראל אנשים נוטים אף יותר להגיע למצבי דחק ואי שקט. הצרה היא כי במקרה של תאונת עבודה שכתוצאה ממנה נגרמו גם השלכות נפשיות, צריכת כדורי הרגעה במרשם רופא עשויה להביא להשלכות משמעותיות על היקף הגמלה שמגיעה למבוטח. זאת על סמך הטענה כי קיים מצב נפשי קודם שאינו נובע מתאונת העבודה.

לשיטת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, מספיק מרשם בודד או היסטוריה קצרה מאוד של נטילת כדורי הרגעה, על מנת לקבוע נכות נפשיתקודמת, ולהפחית את הזכאות ב10%. הנטייה של הועדות הרפואיות לשנות אחוזי נכות בולטת יותר כאשר מדובר בהורדת האחוזים, לעומת העלאתם לרמה שמזכה את המבוטח.

הכדור ששווה 10% נכות

בדיון שנערך בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה בפני הרשמת דניה דרוריערערה מבוטחת על החלטת הוועדה הרפואית  (ב"ל  41000-01-14). ג', שנקבעו לה 20% נכות בתחום הנפשי בעקבות פגיעה בעבודה, לא הייתה מרוצה החלטת הועדה לנכות לה 10% בגין מצב קודם לפני קרות התאונה.

הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ביקשה את תיקיה הרפואיים של ג' כדי לבחון אם קיימים רישומים מעברה, אך מצאה רישום אחד בלבד והסתמכה עליו על מנת לנכות את אחוזי הנכות.

באת כוח המערערת, עו"ד אירית פריבר, שאלה בדיון: "כיצד מאותו רישום בודד, כשהמערערת לא נבדקה מעולם על ידי פסיכיאטר, ניתן להסיק שהייתה פגיעה בינונית בכושר החברתי או בתפקדו ממרחק של שנים רבות?".

תמונה מאת  Be.Futureproof

אילוסטרציה; רשיון: CC.

באת כוחו של הביטוח הלאומי, עו"ד רינת מישאל, טענה כי אין פגם בהנמקת הועדה. הועדה פסקה על סמך הרישומים כי הייתה למבוטחת הפרעה קלה ולמרות שמדובר במסמך בודד, הוא ממצא מוכח. הקביעה של הועדה ניתנה על אף שדו"ח קופת החולים מראה שמשנת 2005 אין כלל טיפול תרופתי נפשי לג'. בסופו של דבר הסכים הביטוח הלאומי להחזיר את הענין לוועדה, על מנת לשקול מחדש את עמדתה באשר לניכוי אחוזי הנכות של ג'.

בערעור שהוגש על-ידי עו"ד מירב אפרים בשם המערערת, נטען כי הועדה טעתה וקבעה אחוזי נכות נמוכים מדי. אך לא תמיד הסיפור נגמר טוב עבור המערערים: לעתים כאשר הדבר מגיע אל  בית הדין הוא נמנע מהתערבות.

איטה קציר, סגנית נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, כותבת באחד מפסקי הדין (ב"ל 53410-11-13) בהם ערערו על החלטת הוועדה הרפואית: "במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת".

באותו פסק דין בחרה קציר שלא להתערב בקביעת הוועדה הרפואית וקובעת שאלו קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה. במקרה הנדון, הוועדה עיינה בתיק הפסיכולוגי של המערער וקבעה את מסקנותיה על סמך המידע שהופיע בו. מכיוון שהערעור הוא על החלטה מקצועית, לא משפטית, מתקשה בית הדין לערער על ההחלטה. "בית הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי-סבירות שכמוה כטעות שבחוק", מוסיפה קציר בפסיקתה.

המחוקק כבר הכיר בעוול שנגרם כתוצאה מחוסר האחידות בקביעת אחוזי נכות בוועדות הרפואיות ולכן פעל לשינויה. במרץ 2012 נכנס לתוקף תיקון סעיף הליקוי הנפשי בספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי. המבחנים בסעיף מפורטים יותר ולכן השאיפה היא לסטנדרט אחיד שמשקף טוב יותר את נכות המבוטחים.

אך חקיקה לחוד ומציאות לחוד: הועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי ממשיכות ליישם את הסעיף ומבחניו באופן שונה מאדם לאדם, כשהדמיון המשמעותי בין ההחלטות הוא יישום הסעיף כנגד תובע הגמלה.

עוד על ועדות רפואיות ונכויות:

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם