הביטוח הלאומי ננזף

מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי

כבר שנים שמערכת המשפט מבקרת את התנהלות הביטוח הלאומי על כך שאינו מאפשר לתובעים זכות טיעון בפני ועדות. שורות של פסקי דין קבעו פעם אחר פעם כי האפשרות להגיש "השגה" אינה נחשבת מימוש זכות טיעון. הביטוח הלאומי מצידו: נשאר אדיש ומתעלם מהביקורת השיפוטית.

השגה איננה זכות טיעון

כשהגברת תוג'אן שרארי הגישה תביעה להכרה בה כ"נכה נזקקת" לאחר שעברה תאונת עבודה, נדחתה בקשתה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח הלאומי. להפתעתה, הועדה התבססה על טופס התביעה שהגישה וללא זכות שימוע. טופס תביעה שונה במהותו משימוע בכך שהוא אינו מאפשר לה להשמיע בפני המוסד את טענותיה.

הכרה בתביעתה הייתה עשויה לזכות את שרארי בהגדלת קצבת הנכות שלה ל100%, לתקופה של עד ארבעה חודשים. לאחר שנדחתה התביעה, הודיע המוסד כי היא רשאית להשיג על ההחלטה תוך 45 ימים מיום קבלת המכתב ולהמציא אסמכתאות התומכות בטענותייה.

במאי 2013, הגישה שרארי תביעה כנגד הביטוח הלאומי (מספר הליך: ב"ל 55300-05-13), בה  טענה כי לא ניתנה לה זכות טיעון בטרם התכנסה הועדה להחליט בענייננה. כמו כן, טענה שהאפשרות ל"השגה" על החלטת הועדה היא רשות בלבד ולא נתנו לה אפשרות לשכנע את חברי הועדה בצדקתה.

הביטוח הלאומי מצידו טען כי זכות הטיעון ניתנה מעצם האפשרות להשמיע את השגותיה תוך 45 יום, כפי שצויין במכתב הדחייה. השאלה שעלתה בבית המשפט היתה האם אכן טופס התביעה הוא רק השלב הראשון בהליך ההכרה, המאפשר להשמיע טענות על ידי התובעת, או שמא האפשרות להשיג על ההחלטה מספיקה כדי לממש את זכות הטיעון.

השופט מירון שוורץ, אב בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת (ר' תמונה), קובע באופן נחרץ כי ההשגה אינה מספקת כדי לפתור את בעיית היעדר השימוע. זכות טיעון אמיתית, לדבריו, מתקיימת רק כשמאפשרים למי שאמורה להתקבל החלטה בעניינו, לטעון טענותיו בטרם התקבלה ההחלטה.

"המבוטח לעתים כלל אינו יודע כי עניינו יתברר רק בהסתמך על טופס התביעה הסטנדרטי, מבלי שתינתן לו האפשרות להציג את המידע הרלוונטי", מבהיר שוורץ בפסק הדין. "המבוטח יכול לסבור, ובצדק, כי הטופס אותו הוא נדרש למלא אינו אלא "כרטיס כניסה" לצורך הבאת עניינו בפני ועדת הרשות ובהמשך תינתן לו האפשרות לעמוד בפני הוועדה".

שוויון הנפש של הביטוח הלאומי

בפסק דינו ב-2.3.14, פורס שוורץ שרשרת מקרי עבר, בהם בתי הדין כבר העלו ביקורת נוקבת על התנהלות זו של הביטוח הלאומי בדיוק באותו הקשר. שורת פסקי הדין מראה כי אי מתן זכות הטיעון היא פגיעה חמורה בתובע ובצדק.

בפסק הדין מובא ציטוט מפסק דין קודם, לפיו: "העדר מתן הזדמנות לטעון בפני ועדת הרשות [היא] פגיעה בכללי הצדק הטבעי". דוגמה אחרת מובאת בפסק דין מלצר פיני בו נקבע: "בטרם קבעה ועדת הרשות כי לתובע הכנסות מהתעסקות ובהתאם לכך אינו בגדר " נכה נזקק", היה עליו להזמין את התובע, לברר את מלוא העובדות הרלוונטיות ולאפשר לו לטעון טיעוניו". 

מפסק הדין של שוורץ עולה תחושה כי בית הדין נוזף ממש בביטוח הלאומי ובהתעלמותו המופגנת מהחלטות הרשות השופטת. "הנתבע [הביטוח הלאומי] נהג במשך השנים בשוויון נפש מול הביקורת השיפוטית על התנהלותו בכל הקשור למתן זכות טיעון בפני ועדת הרשות בתביעות", מציין שוורץ. למעשה, הביטוח הלאומי נשאר אדיש, בכך שלא פעל לשינוי ההחלטות על ידי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אך גם לא שינה את נהליו בהתאם לביקורת שבפסיקה.

האפשרות להגיש "השגה", כאמור, לא נחשבת בעיני השופט כיישום של הביקורת. "לטעמנו, מדובר במהלך אשר נועד לכאורה לתת מענה לביקורת השיפוטית אשר הופנתה כלפי הנתבע, אך אין בו כדי ליישם את הביקורת העמוקה אשר הובעה בדבר אי מתן אפשרות לתובע לטעון טענותיו בפני ועדת הרשות בטרם תגבש זו עמדתה לפניו".

בסופו של יום, הורה בית הדין כי החלטת הועדה בעניינה של שרארי מבוטלת. כמו כן, תביעתה תובא בפני הועדה לדיון מחודש, בו תוכל לטעון טענותיה והועדה תתייחס לטיעונים ותתן דעתה עליהם באופן מנומק. הביטוח הלאומי מצידו נדרש לשלם לשרארי סך של 3,500 ש"ח בגין שכ"ט לעורך הדין אברהים מג'יד שייצג אותה.

לא זאת בלבד, אלא שבית הדין אף הורה לשלוח את ההחלטה בעניינה של שרארי למנכ"ל הביטוח הלאומי. זאת בניגוד לנוהג הרגיל, לפיו פסקי הדין מועברים ישירות רק לעורכי הדין המייצגים בהליך, על מנת למנוע הישנות ההתנהלות הלקויה בעתיד. כל שנותר הוא להמתין בציפייה לשינוי הנוהל, אם אכן יתבצע.

• עומדים בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי? הועדה דחתה את בקשתכם? יש לכם שאלות בנושא? צרו קשר באתר או התקשרו למומחי זכותי בטלפון: 5520*