זכויות רפואיות
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

נוסע נפגע בתאונת רכבת בהיותו חייל ותבע פיצויים

נוסע שנפגע בתאונת רכבת ועזר לחלץ נוסעים נוספים בהיותו חייל, תבע את רכבת ישראל והמוסד לביטוח לאומי בשל הנזק הנפשי שנגרם לו. הנתבעות טענו כי מדובר בפגיעה משנית אך בית משפט השלום בעפולה קבע כי מדובר בניזוק ישיר והורה לפצותו ב- 220,594 ש"ח וכן בהוצאות התביעה.

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (30 לנובמבר 2015)  


נוסע ברכבת ישראל, יליד 1985, היה כבן 20 ובעת שירותו הצבאי כאשר נפגע ביוני 2005 בתאונת דרכים כשנסע ברכבת ישראל. הרכבת התנגשה במשאית שלא צייתה לתמרור עצור ועלתה על פסי הרכבת.

הנוסע סייע בפינוי פצועים, קטועי איברים ונוטים למות ממקום התאונה וסייע בפינוי למסוקים במקום. לטענתו, הוא סובל מאז מתגובה נפשית לתאונה ורואה בראשו תמונה חוזרת של האסון. בנוסף, הוא סובל מפחד מכלי תחבורה גדולים כמו מטוס או רכבת ומפחד גם מנסיעות ברכב פרטי בכביש וממקומות סגורים. לפיכך הגיש הנוסע תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי וכנגד רכבת ישראל בגין הנזקים שנגרמו לו.


מהי תאונת דרכים

רכבת ישראל הכחישה את אירוע התאונה ואף את הקשר שבין התאונה לבין הנזקים שהנוסע טוען להם. גם המוסד לביטוח לאומי וגם רכבת ישראל טענו כי מדובר בנזקים שהיו לתובע עוד לפני התאונה. כמו כן, לטענתם התובע החלים לחלוטין מהתאונה כך שלא נותרה אצלו כל נכות צמיתה ושכושר השתכרותו כלל לא נפגע כתוצאה מהתאונה.

לכלל טענות אלו, הוסיפו שתי הנתבעות שתאונת הרכבת כלל אינה נחשבת תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובע מצידו כמובן טוען כי אכן מדובר בתאונת דרכים אשר כללה רכבת ומשאית.

לפי החוק, תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". להגדרה הבסיסית של תאונת דרכים צריכים להתקיים מספר תנאים יחדיו: שנעשה שימוש ברכב מנועי, שהשימוש נעשה למטרות תחבורה וכי הנזק נגרם לאדם עקב אותו השימוש. נזק הגוף שבהגדרת תאונת דרכים כולל גם ליקוי גופני וגם ליקוי נפשי או שכלי.

לפי הגדרה זו, קובעת השופטת יפעת מישורי, מבית משפט השלום בעפולה, כי תאונת הרכבת בה היה מעורב התובע אכן מוגדרת כתאונת דרכים לפי החוק, שכן מדובר ברכב מנועי בנסיעה.


נפגע ישיר מול נפגע עקיף

מחלוקת נוספת בין הצדדים הייתה בשאלה האם התובע הוא נפגע ישיר או נפגע משני של תאונת הדרכים. התובע טען כי הנזק הנפשי שנגרם לו הינו נזק ישיר ולכן הוא בר פיצוי. מנגד, הנתבעות טענו שמדובר בנפגע משנה מכיוון שהנזק הנפשי הוא תוצאה של חשיפת התובע למראות הקשים בתאונת הדרכים שבה נהרגו אנשים רבים ונפצעו מאות ולא רק בשל השתתפותו בתאונה.

על פי ההלכה הפסוקה, כאשר מדובר בנזק שנגרם לאדם בשל חשיפתו לנזק של אדם אחר, יש לבחון כמה קריטריונים: הנפגעים הישירים צריכים להיות ממעגל משפחתו של הנפגע העקיף, הנפגע העקיף אינו חייב להיות נוכח במקום התאונה אך כן להתרשם ממנה באופן ישיר וקרוב לזמן ומקום ההתרחשות, והנזק הנפשי שנגרם צריך להיות מהותי מאוד. הלכה זו מתאימה למקרים שבהם הנפגע ניזוק נפשית עקב מראה יקיריו בתאונה ולכן זכאי לפיצוי. עם זאת, לפסיקתה של השופטת הלכה זו "אינה חלה מקום בו עסקינן בנזק שנגרם בשל פגיעה שסבל התובע עצמו בתאונת הדרכים". במקרה כזה ייחשב הנפגע נפגע ישיר.

ההבחנה שעושה בית המשפט בעניין זה בין נפגע ישיר למשנה היא ההבחנה הבאה מתוך פסק הדין: "נפגע עיקרי משמעו נפגע שהיה מצוי בתחום הסכנה הפיזית שנוצרה עקב האירוע הנזיקי זאת, להבדיל מנפגע משני, שהיה מצוי מחוץ לתחום הסכנה הפיזית, בין אם היה עד לאירוע או לא".

במקרה זה, התובע היה חייל בשירות סדיר כשנסע ברכבת ובעת התאונה ישב בקרון הרכבת. כתוצאה מהתאונה הועף בקרון וקיבל חבטות, הצליח לחלץ עצמו מהרכבת ולאחר מכן סייע לחלץ פצועים נוספים. השופטת מישורי מסווגת את התובע כנפגע ישיר וקובעת בפסק הדין: "כבר נקבע כי בעת קרות תאונת הדרכים, התובע ישב בקרון הרכבת ונפגע באופן ישיר וחש את המכה בעת התנגשות הרכבת במשאית".

במהלך המשפט העיד גם פרופ' מוניץ כעד מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט. המומחה העיק כי הנזק הנפשי יכול היה להיווצר בין אם התובע היה נחשף למראות הקשים שנגרמו לנפגעים נוספים ובין אם לא. בנוסף, הנכות הנפשית מקושרת, לפי המומחה, עם חרדה מנסיעות ותנועה באופן כללי. לפסיקת השופטת, הנזק שנגרם לתובע אינו מינורי ומשפיע עליו באופן מהותי בתפקוד ובכושר השתכרותו.


קביעת הנכות הרפואית והתפקודית

לפי חוות הדעת של פרופ' מינץ, נכותו של התובע היא בשיעור של 10%. בחוות הדעת כתב המומחה: "התמונה הקלינית של נבדק זה הוא של מצב חרדה מפושט עם פוביות במיוחד לגבי מקומות עם חללים סגורים. מצב פובי זה מלווה בהתקפי פאניקה כאשר נמצא במצבים הנתפסים על ידו כמאיימים. כמו כן ישנה תמונה ברורה של תסמונת כפייתית המאופיינת בתפילות חוזרות וטקסים דתיים אותם הוא מסתיר מסביבתו".

באשר לקשר שבין התאונה לבין מצבו הנפשי של התובע לאחריה, ציין המומחה כי עד לתאונה בלט תפקוד גבוה במסגרת הצבא ואילו לאחר התאונה הופיע מצב חרדה שהלך והתפשט. בעבודה תפקודו תקין, אך הוא מתקשה בתנועה ובנסיעות.

לאחר קביעת הנכות, עבר בית המשפט לבחון גם את הנכות התפקודית של התובע. בחינה זו כוללת ניתוח של כלל הנתונים שיכולים להשפיע על השתכרות התובע. בנתונים אלו נכללים גיל, השכלה, כישורים, משלח יד, עיסוק לפני ואחרי התאונה והאפשרויות התעסוקתיות העתידיות העומדות בפני התובע.

התובע, בן 30 כיום, למד הנדסאות אדריכלית וסיים את לימודיו ב- 2012, נשוי והורה ומתגורר עם משפחתו ברמת הגולן. בתחום העיסוק של התובע, הוא צריך לנסוע לפגישות עם לקוחות, לבחינת ולמידת תנאי מגרשים שונים ודירות וכן להשתתף בכנסים והשתלמויות בארץ ובחו"ל. כלומר, בהתחשב באופן העבודה של התובע והעובדה שהוא סובל מחרדה בחללים סגורים, קבעה השופטת שפגיעתו התפקודית היא 10%, בזהה לנכות הרפואית שקבע המומחה.


גובה הפיצויים

בסופו של יום, נקבעו לתובע פיצויים על בסיס נזקים שונים ביניהם פיצויים בגין כאב סבל על סך 21,700 ש"ח, אובדן השתכרות בעבר על סך 13,100 ש"ח ואובדן שכר לעתיד על סך 160,794 ש"ח על פי חישוב של שכר הגבוה ב-20% מהשכר של התובע כיום אך פחות מהשכר הממוצע של אנשי מקצוע בתחום עיסוקו. כמו כן, נקבעו לתובע פיצויים בגין אובדן פנסיה ונזקים נוספים המגלמים גם הוצאות עזרת צד ג' לעבר ולעתיד.

כלל הפיצויים הסתכמו בסכום של 220,594 ש"ח עם הפרשי הצמדה וריבית ותשלום לתובע עבור שכר טרחת עו"ד על סך 5,850 ש"ח, שכר מומחה על סך 1,800 ש"ח וכן אגרת משפט.


חישוב הפיצויים

  • כאב וסבל: 21,700 ש"ח
  • אובדן השתכרות בעבר: 13,100 ש"ח
  • אובדן השתכרות בעתיד: 160,794 ש"ח
  • אובדן פנסיה: 20,000 ש"ח
  • נזקים נוספים (כולל עזרת צד ג' לעבר ולעתיד): 5,000 ש"ח
  • סה"כ פיצויים בתיק זה: 220,594 ש"ח

קריאה נוספת

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם