זכויות רפואיות
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

פגיעה בדרכי הנשימה – תאונת עבודה

תאונת עבודה: שאיפת אדי טיגון וחשיפה לחומרי ניקיון

עובדת במפעל "טבעול" נפגעה בריאותיה ובדרכי הנשימה עקב חשיפה לאדי טיגון ולחומרי ניקוי. העובדת תבעה את הביטוח הלאומי על מנת להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. לאחר שמיעת שני מומחים רפואיים מטעמו, בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה קבע: מדובר בתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (8 פברואר 2016) 


עובדת במפעל "טבעול" בקיבוץ לוחמי הגטאות תבעה את המפעל בשל נזקים שנגרמו לה בעקבות העבודה. התובעת היא ילידת 1967 שעלתה ארצה מאתיופיה בשנת 1984. החל משנת 1997 ועד ליוני 2008 עבדה במפעל טבעול כעובדת כללית במחלקת האריזה. העבודה כללה מיון מוצרים לפי סוגים על גבי מסועים והכנסת אריזות לקרטונים על שולחן.

אופי עבודתה של התובעת
זמני העבודה של התובעת היו חמישה ימים בשבוע, במשמרות של כ-6 שעות בממוצע ולעתים שתי משמרות ברצף, כאשר לעתים עבדה בימי שישי לפי הצורך. בשנתיים האחרונות לפני שסיימה את עבודה במפעל עבדה התובעת רק במשמרות בוקר ובביצוע עבודות אריזה בלבד. זאת בהתאם להמלצת הרופאה התעסוקתית של קופת חולים כללית.

כפי שתואר בפסק הדין של סגנית נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה,השופטת איטה קציר, הטמפרטורה במחלקת האריזה הייתה 21 מעלות ולא הייתה במחלקה חשיפה אבק או לחות. במסגרת העבודה נדרשה התובעת אחת לשעתים להכניס ולהוציא קרטונים שכללו אריזות מזון וזאת מתוך או אל המקרר הגדול ונחשפה בשל כך ל-15 שניות לקור המקרר שהיה בטמפרטורה של מינוס 10 מעלות. לצורך הכניסה למקרר סופקו לה מעיל, כפפות וכובע צמר.

בנוסף, עד כשנתיים וחצי לפני סיום העבודה במפעל התובעת עבדה בעמדת טיגון שמן כשלוש שעות בכל משמרת כשתפקידה היה לעזור בסידור שניצליםשנכנסים לסיר תנור הטיגון. במסגרת העבודה בעמדת הטיגון התובעת ישבה קרוב מאוד לתנור הטיגון ונחשפה לאדי הטיגון בזמן שהתפזרו באוויר.

במחלקת האריזה עבדה התובעת גם בעבודות ניקיון כללי שארכו בין 4-5 שעות במשמרת לילה של ימי חמישי. על אף שלכל עובדת במחלקה היה יוצא לבצע עבודות ניקיון כללי אחת ל-3 שבועות, לטענתה היא ביצעה עבודות ניקיון אחת לשבוע בין 4-5 שעות מכיוון שביקשה לעבוד לרוב משמרות לילה לצורך קבלת העלאה בשכר.

עבודות הניקיון היו מתחלקות לכמה שלבים בהם השתמשו במסירי שומנים ומסירי אבנית. משנת 2001 ואילך מתבצעת ההקצפה של הציוד לשם ניקיונו באופן אוטומטי במכונות. בשלב זה העובדים היו ממתינים בחוץ עד לתום ההקצפה. בשלב האחרון נעשה ניקיון עם סבון כללי בריכוז של 5% ומים חמים. עד לשנת 2001 העובדים בניקיון, כולל התובעת, לא השתמשו במסיכות לפנים או כפפות לידיים. החל משנת 2001 החלו להשתמש בכפפות גומי ומסיכות מבד.


טענות הצדדים

לטענתה, החל משנת 2005 החלה התובעת לסבול משיעול וקוצר נשימה ואושפזה בבית החולים רמב"ם. התובעת מייחסת את הפגיעה בדרכי הנשימה והריאות לחשיפתה לאדי הטיגון בשמן ולחומרי הניקוי. התובעת טוענת שנחשפה לחומר ההקצפה דרך דרכי הנשימה כשהורידה אותו מחלקי המסוע באמצעות שפשופים עם סקוטש, מים וסבון. כמו כן, התובעת נחשפה אחת לשבוע גם לחומר ניקיון לביוב שהיו שופכים בסוף משמרת לילה לבורות הביוב.

רופאה תעסוקתית של קופת חולים כללית המליצה למפעל בשנת 2006 להמשיך להעסיק את התובעת אך ורק בעבודות אריזה ללא מאמצים גופניים או חשיפה לחומרים אשר מגרים את דרכי הנשימה, ואכן בהתאם להמלצה האמורה הפסיקה התובעת לעבוד בחשיפה לחומרים. המוסד לביטוח לאומי מצדו טען כי מדובר בתהליך תחלואתי ללא קשר סיבתי לתנאי עבודתה במפעל "טבעול".


חוות דעת המומחית הרפואית

מטעם בית הדין מונתה מומחית רפואית, ד"ר ציקל שלום קרין, אשר מסרה את חוות דעתה לבית הדין והשיבה על שאלות שהופנו אליה. בחוות דעתה קבעה: "מהעובדות המתוארות עולה כי התובעת לא נחשפה ישירות לתהליך ניקוי אלא אם בכלל אז הרי שהיא נחשפה לשאריות בלתי משמעותיות של חומרי הניקוי".

"בבדיקות סביבתיות שנעשות אחת לשבוע במפעל במשך משמרת לילה, נבדקו חשיפה לחומצות שונות ואת חשיפת העובדים בניקוי. מעיון בדו"ח קובעת המומחית כי "תוצאות הניטור המשקפות את חשיפות העובדים בניקוי ביום הניטור, אינן חורגות וקטנות פי עשרות מהרמות המירביות המותרות." כמו כן, צויין כי "תוצאות הבדיקות של ריכוזי החומרים נמוכים ומתאימים ליישומים בתעשיית המזון".

לסיום כותבת המומחית: "להערכתי, חשיפתה הייחודית של התובעת הינה מזערית אם בכלל ולא ברת השפעה על מערכת הנשימה". עוד ציינה כי לא סביר שמחלה כה קשה, כפי שהתגלתה אצל התובעת בשנת 2001, תתפתח לאחר 4 שנים בעבודה בלבד.

עם זאת, בהמשך לשאלות ההבהרה שהופנו למומחית היא מציינת כי מצבה של התובעת בתחום הריאות החמיר בין השנים 2008-2010 וייתכן כי לנוכח מצבה הרפואי הקודם, החשיפה לחומרי הניקוי והטיגון החמירו את מצבה. כמו כן המומחית הבהירה כי "לא ניתן לשלול בוודאות החמרה במצב הרפואי הבסיסי על רקע תעסוקתי. אם כי סביר להניח שזו התפתחות טבעית של המחלה".

כתשובה לשאלות ההבהרה הוסיפה המומחית כי החומרים אליהם נחשפה התובעת הם אכן חומרים העשויים לגרום לגירויים חמורים בעת שאיפה, וגורמי סיכון למערכת הנשימה. עורך דינה של התובעת טען כי חוות דעת המומחית הנה חלקית בלבד, היות והיא אינה מומחית לריאות וכי מחלת הרקע של התובעת לא מתחום עיסוקה. לכן היא לא ידעה לבחון האם קיים קשר בין עבודתה של התובעת לבין מחלתה ולכן ביקש למנות מומחה למחלות ריאה, או לחילופין, לקבל את התביעה.

עורך הדין של הביטוח הלאומי התנגד לבקשה זו ולדבריו "המומחית קבעה במפורש, כי מחלת התובעת תועדה כבר בשנת 1985, סמוך לעלייתה ארצה, עוד לפני תחילת עבודתה במפעל טבעול בשנת 1997".

השופטת קציר קובעת בפסק דינה כי "כמעט בכל תשובות המומחית מופיעות המילים: "לא ניתן לשלול", "ייתכן", "סביר להניח"- השימוש במילים הללו מראה על חוסר וודאות ביחס לקביעת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת במפעל "טבעול" לבין מחלת התובעת וזאת ברמת וודאות של מעל 50%. כן מציינת המומחית, כי נסיבות החשיפה הייחודית של התובעת במקום עבודתה אינם מסבירים את חומרת המחלה ואת עיתוי הופעתה."


חוות דעת נוספת

לאור אי הבהירות בחוות דעת המומחית בעניין הקשר הסיבתי, החליט בית הדין למנות מומחה נוסף מטעמו בתחום הריאות: ד"ר יואל גרייף. ד"ר גרייף קבע בחוות דעתו כי לדעתו מדובר בשילוב של שתי מחלות. עוד הוא קבע כי "אין לדעתי קשר סיבתי בין מחלתה לבין תנאי התעסוקה".

עם זאת, גם הוא קבע כי מצבה של התובעת בתחום הריאות בין השנים 2008-2010 החמיר. בנוסף, קבע המומחה כי "אין לשלול שחשיפת התובעת לגירויים בלתי ספציפיים גרמו חלקית להחמרה במצבה על ידי פגיעות זעירות וחוזרות בדרכי הנשימה… התדרדרות מצבה הריאתי נובעת ברובה ממהלך המחלה היסודית ובחלקה מתגובה לגירויים בלתי ספציפיים עקב חשיפה תעסוקתית".

לבסוף העריך המומחה כי "תרומתה של חשיפת התובעת לגירויים בלתי סצפיפיים במקום עבודתה גרמו ל- 20% מנכותה הנוכחית ו-80% על חשבון המחלה היסודית".


הכרעת בית הדין

השופטת קציר מדגישה בהכרעתה כי המומחה קבע במפורש שמדובר בתהליך תחלואתי ולא במחלת מקצוע. לכן התביעה בגין מחלת מקצוע נדחתה. "יחד עם זאת", קובעת השופטת, "ההתדרדרות במצב ריאותיה ונשימתה של התובעת נובעת ברובה ממהלך המחלה היסודית שממנה סובלת התובעת ובחלקה מתגובה לגירויים בלתי ספציפיים לנשימה ולריאות עקב חשיפתה התעסוקתית בעבודתה."

לכן, בית הדין קובע כי מדובר בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה, בדרך של החמרה בלבד. לפיכך נקבע כי "התובעת רשאית להגיש מיד תביעה לביטוח הלאומי לקבלת דרגת נכות מהעבודה. על נתבע לזמנה בהקדם לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותה". בנוסף, הוטלו על הביטוח הלאומי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.
  • שם ההליך: עב"ל 4211-09-12 א' י' נגד המוסד לביטוח לאומי
  • המוסד: בית דין אזורי לעבודה חיפה, בפני הסגנית נשיא: איטה קציר
  • תאריך מתן פסק דין: 13/08/2015

קריאה מומלצת

נפגעת בתאונת עבודה? צור קשר עכשיו עם צוות "זכותי" ותקבל סיוע בזכויותיך הרפואיות. התקשר 5520* או מלא שם וטלפון דרך אתר "זכותי".

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם