זכויות רפואיות
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

עובדת בחנות שנדחפה על ידי כלבו של המעסיק תקבל פיצויים

עובדת נפגעה מכלב של בעל חנות הרהיטים בה עבדה ונקבעה לה נכות תפקודית בשיעור 60%. בעל העסק ניסה להסתיר את מעורבות הכלב בשל חשש שיובא להסגר, ואף החתים את העובדת על מסמך המעוות את עובדות המקרה. בית המשפט קבע שמדובר בניצול מצב הנפגעת וחייב את בעל העסק בפיצויים של כ-375,000₪. זאת בנוסף לתשלומי הביטוח הלאומי שקיבלה, העומדים על כ-777,000₪.

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (30 ליוני 2015)


שרה גולבכר, ילידת 1950, נכנסה בבוקר של 4.2.2006 למקום עבודתה בחנות הרהיטים. כשנכנסה למקום, הכלב של בעל החנות שעט לעברה במהירות וכתוצאה מכך היא איבדה את שיווי משקלה, נפלה ארצה ונגרמו לה נזקי גוף.

כתוצאה מתאונת עבודה זו הובהלה גולבכר לבית חולים האזורי לגליל מערבי בנהריה שם אושפזה ואובחנה כסובלת משבר בירך רגיל ימין. בעקבות החרפה במצבה הקרדיולוגי נזקקה להליך ניתוחי והועברה לבית חולים כרמל בחיפה. גולבכר הגישה תביעת נזיקין לבית משפט השלום בחיפה כנגד חנות הרהיטים ובעליה, וכנגד חברת הביטוח. הצדדים בתביעה היו חלוקים באשר לשאלת האחריות וכן על גובה הנזק שיש לשלם לגולבכר.


הניסיון להסתיר את העובדות

בעל החנות טען כי באירוע לא היה מעורב כלבו, אלא התובעת נפלה ללא כל סיבה נראית לעין וטענה רק בדיעבד שהכלב מעורב לצורך חיפוש אשמים. בטענה זו תמך מסמך עליו חתמה התובעת בעודה מאושפזת בבית החולים ובו נכתב: "בעת שנכנסתי לחנות הרהיטים החלקתי ונפלתי על הרצפה באופן עצמאי ללא שנתקלתי בחפץ כל שהוא, פוניתי באמבולנס לבית החולים בנהריה להמשך טיפול". עם זאת, מכיוון שהמסמך לא הוצג בעת הגשת כתב ההגנה, פסל בית המשפט את ההסתמכות עליו.

בפסק הדין (ת"א 4107-08 ג' נ' ח.קובי תעשיות עץ בע"מ ואח' מה-20 לאפריל 2015) אמר השופט אחסאן כנעאן: "אילו מסמך זה הובא כבר במסגרת כתב ההגנה הייתה לתובעת הזכות להתייחס אליו בכתב הגשת התשובה […] מסמך זה הוצג לראשונה עם הגשת תצהירי העדות מטעם הנתבעים ולכן ומטעם זה נפגעו זכויותיה הדיוניות של התובעת בכך שלא הייתה התייחסות נאותה לאותו מסמך".

לא זאת בלבד, אלא שבתצהיר עדותה הראשי של גולבכר התברר כי ביום התאונה, לאחר שהובהלה לטיפול נמרץ, הופיע בעל החנות וביקש ממנה לא להזכיר את העובדה שכלבו פגע בה, ואף החתים אותה, לאחר ניתוח מעקפים, על המסמך שמציין שנפלה באופן עצמאי. גולבכר הסבירה שביקש זאת "מאחר והוא חושש כי אם יודע הדבר כלבו האהוב יוכנס להסגר וקיים חשש כי יומת. קובי (בעל הכלב) הבטיח לי כי אם אלך בדרכו יצא מזה משהו יותר טוב והוא יוכל לעזור לי לדבריו 'להוציא כמה גרושים' ".

בנוסף התברר כי בהזדמנות נוספת, בעת הייתה שרועה גולבכר על הרצפה לפני שהגיע אמבולנס ביקש בעל הכלב שלא למסור מידע בנוגע למעורבותו. "כשאני נפלתי ואמרתי לו שהכלב הפיל אותי הוא מיד אמר לי "אל תגידי שהכלב הפיל אותך" ", העידה גולבכר. בית המשפט מעיר בפסק דינו כי עדותו של בעל הכלב הייתה מלאת סתירות מהותיות שאינן מאפשרות לתת אמון בגרסתו. בין היתר, הקביעה במסמך כי גולבכר נפלה מבלי שנתקלה בשום חפץ הייתה תמוהה, בעוד היה ניתן להסתפק באמרה שהחליקה באופן עצמאי.


ניצול חולשתה של התובעת

לאחר שמיעת גרסת גולבכר ובעל הכלב, החליט בית המשפט שלא לתת אמון בעדות בעל הכלב ולהעדיף את גרסתה של הנפגעת: "נסיבות המסמך מלמדות כי הנתבע ניצל את מצוקתה וחולשתה הגופנית של התובעת בנוסף על חוסר ניסיונה ולכן אין לתת לאותו המסמך כל תוקף משפטי".

עוד מצוטט בפסק הדין סעיף מתוך חוק החוזים באשר לניצול מסוג זה: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". אמנם במקרה זה לא מדובר בחוזה, אלא במסמך עליו הוחתמה הנפגעת על ידי האחראי לפגיעתה, אך בית המשפט מציין כי התחולה של הוראות חוק החוזים היא רחבה וחובקת גם פעולות משפטיות שאינן חוזה.


יחסי הכוחות בין עובד למעביד

כאמור, בית המשפט קבע כי הנתבע ניצל את חולשתה הגופנית של התובעת בעת שהחתים אותה, כאשר הייתה מאושפזת במחלקת טיפול נמרץ לב. "התובעת לא ישנה בכלל מאחר ושותפתה לחדר סבלה. יתרה מכך, התובעת הייתה עובדת חדשה של הנתבעים והספיקה לעבוד מספר ימים בלבד".

לכך הוסיף בית המשפט כי יחסי הכוחות בין התובעת לנתבע אינם שווים: "בסיטואציה כזו כאשר היחסים בין הצדדים הינם יחסי עובד מעביד, התובעת הנה הצד היותר חלש. התובעת הינה אישה פשוטה, בעוד שהנתבע מנוסה יותר, מנהל עסק והעיד על עצמו שתמיד נהג להחתים עובדים שאירעה להם תאונה, על מסמך המפרט את גרסתם".

בנוסף, גולבכר לא זכתה לייעוץ כלשהו בטרם חתמה על המסמך. החתימה נעשתה לאחר שבעל הכלב הבטיח לה הבטחת שווא שאם תחתום ולא תזכיר את הכלב, תזכה לפיצוי כלשהו. בית המשפט קבע כי המסמך מנשל את גולבכר מתביעתה הנזיקית ופוגע בזכויותיה בצורה קשה.

לבסוף הוכרעה שאלת האחריות ונקבע שבעל הכלב אחראי לנזקה של גולבכר, וכי חנות הרהיטים נחשבת כמי שמחזיקה בכלב, כיוון שנהג לשהות במתחם העסק עם בעליו. "אם הכלב נמצא מדי יום בעסק, היא אמורה לנקוט באמצעים סבירים למנוע נזק מהכלב לעובדים. לא נטען ולא הוכח כי אמצעים כאלו ננקטו".


חוות דעת המומחה הרפואי

בעקבות תאונת העבודה, וכתוצאה ממנה, נזקקה התובעת לטיפולים פיזיותראפיים, אלקטרו-תראפיים ותרופתיים. גולבכר והנתבעים הביאו בפני בית המשפט חוות דעת רפואיות שונות, ובית המשפט מינה מומחים רפואיים מטעמו. הנתבעים ביקשו כי חוות דעת המומחה מטעמם תועדף על פני חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

בפסק הדין נכתב כי "חוות דעת של מומחה שמונה הינה חלק מכלל הראיות ובית המשפט רשאי לקבל את חוות הדעת במלואה או לדחותה תוך שהוא נותן לה את מלוא המשקל". עם זאת, מפסיקה קודמת הובא כי "לא בנקל יסטה בית המשפט מקביעותיו של המומחה הרפואי שמונה מטעמו והנחת המוצא היא כי מדובר בחוות דעת מקצועית הניתנת על ידי מי שאמון על הסוגיות הרפואיות אליהם היא מתייחסת". כדי לסטות מחוות דעת של מומחה, נדרשים נימוקים כבדי משקל אשר הנתבעים לא הצליחו להביא.

בהתאם לפסיקה, קיבל בית המשפט את חוות דעת המומחה מטעמו אשר קבע שבוודאות גולבכר עברה אוטם בשריר הלב וכי נותרה לה נכות בשיעור 40% בתחום הלב. כמו כן, לפי קביעות המומחים הרפואיים האחרים מטעם בית המשפט, נותרה לה נכות בשיעור 14% בתחום האורתופדי ובשיעור 10% בתחום הפסיכיאטרי. לאחר לקיחת נכויותיה של התובעת בחשבון על כל מורכבותן, אופי עבודתה בחנות, מגבלותיה הקודמות והירידה בשכר ובהיקף עבודתה, בית המשפט קבע כי נכותה התפקודית היא בשיעור של 60%.


חישוב הפיצויים

בשל תאונת עבודה מצערת ומיותרת זו, אושפזה גולבכר במשך יותר מחודש, ונזקקה לניתוחים שונים. לאחר מכן קיבלה טיפולים רפואיים בקופת חולים לתקופה ממושכת. על כן, נקבעו לה 250,000 ש"ח בגין כאב וסבל.

עוד נקבעו לגולבכר הפסדי שכר בסך 544,744 ש"ח עד גיל 65 ולא עד גיל 67, מכיוון שייתכן ומחלתה הייתה מתפרצת ללא קשר לתאונה. לאלו נוספו הפסדי תנאים סוציאליים, הוצאות בעבר ועזרה מהסובבים אותה ועזרה והוצאות לעתיד כולל הוצאות נסיעה וניידות.

סך כל הפיצויים עמדו על 1,127,444 ש"ח. מאלו נוכו תגמולי ביטוח ענף נפגעי עבודה וקצבת ניידות בסך 777,017 ש"ח ונוספו 25,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.


חישוב הפיצויים

  • כאב וסבל: 250,000 ₪
  • הפסדי שכר לעבר: 544,744 ₪
  • הפסד תנאים סוציאליים: 54,474 ₪
  • הוצאות ועזרה לעבר: 58,000 ₪
  • עזרה לעתיד: 155,226 ₪
  • הוצאות לעתיד: 65,000 ₪
  • סה"כ נזקי התובעת: 1,127,444 ₪
  • ניכוי הביטוח לאומי: 777,017 ₪ –
  • תוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד: 25,000 ₪
  • סה"כ הפיצויים מן המעביד: 375,427 ₪

תאונות עבודה – קריאה נוספת

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם