זכויות רפואיות
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

הכרה בחשיפה לשמש כגורם לתאונת עבודה

בעבר התקשו להוכיח בעלי מקצוע מסוימים כי מחלת הסרטן בה לקו היא כתוצאה מעבודתם והחשיפה הממושכת לשמש במסגרתה. לאחרונה המצב השתנה ובעלי מקצוע שונים הצליחו לקבל הכרה ממערכת המשפט על כך שמחלת הסרטן היא תאונת עבודה: כבאי, חקלאי ומדביר שחלו בסרטן העור קיבלו הכרה מביטוח לאומי.


מאבקו של הכבאי לקבלת הכרה

בשבע שנים האחרונות, נאבק ארגון הכבאים להכרה במחלות מקצועיות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לתנאים בעייתיים בסביבת העבודה. לאחרונה הוכרה תאונת עבודה בבית הדין לעבודה בתל אביב, אצל כבאי שהיה חשוף לאור שמש באופן ממושך. תחילה המוסד לביטוח הלאומי דחה את תביעתו של הכבאי. זאת מכיוון שאינה עונה להגדרות של מחלת מקצוע או תאונת עבודה בחוק. בנוסף, לטענת ביטוח הלאומי לא היה קשר סיבתי בין החשיפה של הכבאי לשמש לבין התפתחות המחלה. הקשר הסיבתי הוא נטל הכרחי על התובע כדי לקבל הכרה בתאונת עבודה.

סרטן העור פחות מושפע מגנטיקה (פחות מ-7%) לעומת סוגי סרטן אחרים, ולפיכך נראה שמרבית ההשפעה מקורה בחשיפה לשמש. כמו כן, זמן ההתפתחות של המחלה הוא לטווח ארוך יחסית (20-40 שנה) ולכן המחלה מתאימה להגדרה של מיקרו-טראומה. מיקרו-טראומה היא  הלכה של בית הדין לעבודה להכרה במצבים בהם הגדרת תאונת עבודה בחוק או מחלת מקצוע בחוק לא מתקיימות.

לפי חוות דעת המומחה הראשונה במשפטו של הכבאי, תחלואי הכבאי, כולל סרטן העור, לא נמצאו אופייניים לאקלים הישראלי שטוף השמש. לאחר מכן טען, כי גם אם קיים קשר לאקלים הישראלי, לא ניתן לקשור אותם לנסיבות עבודת הכבאי אלא למזג האוויר באופן כללי.

בסופו של דבר, לאחר הפנית שאלות מצידו של הכבאי אל המומחה, הפך המומחה את דעתו. המומחה ציין כי בעקבות מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות, התגבשה מסקנה לפיה בחשיפה לסירוגין לשמש המחלה מתפתחת. הכבאי נחשף במשך 15 שנה לשמש וטיפל בכ-10-12 אירועים בחודש ולכן נשאלה השאלה אם חשיפה זו לא נחשבת חשיפה לסירוגין.

הכבאי אף נהג לעבוד פעמים רבות בשטחים פתוחים במשך שנים, כאשר הפרקטיקה שהייתה נהוגה הייתה עבודה ללא חליפות מגן פרט לכובע קסקט על הראש. אינדיקציה נוספת לקשר הסיבתי היא שהגידול הסרטני של הכבאי מצוי בעור הפנים, החלק החשוף בלאו הכי  גם כאשר ישנו שימש בחליפת המגן.

כך שינה המומחה את דעתו באשר לקשר הסיבתי וקרא לבית המשפט לקבוע את הקשר בין העבודה לבין המחלה באופן יחסי. כלומר, על פי החשיפה של הכבאי לשמש במהלך השנים במסגרת עבודתו. בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי אכן מדובר בתאונת עבודה ולכבאי מגיעים פיצויים מהביטוח הלאומי.


קצבה לאשת חקלאי שחלה בסרטן

גם חקלאים הם אוכלוסייה החשופה לשמש לזמנים ממושכים ועל כן מהווה כמעין קבוצת סיכון לחלות בסרטן העור. בדצמבר האחרון הגישה אסתר גוזלן, אשת חקלאי שנפטר כתוצאה ממחלת הסרטן, ערר לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. במסגרת הערר טענה כנגד החלטת הביטוח הלאומי שלא להעניק לה קצבת תלויים של נפגעי עבודה.

החקלאי המנוח, עופר גולן ז"ל, עבד בקיבוץ בענף גידולי השדה כ-12 שעות ביום, 6-7 ימים בשבוע לאורך כ-13 שנים. את עבודתו הפסיק עקב סימנים אדומים שהופיעו בפניו ובישרו על המחלה. על פי חוות דעתו של המומחה קיים קשר בין מחלת הסרטן לבין החשיפה לשמש. עם זאת הוא מציין: "הקשר המוכח אינו מצביע על כך, שהחשיפה בעבודה הינה הגורם הבלעדי האחראי במלואו להתפתחות הסרטן. גם החשיפה בילדות, גם כוויות שמש וגם החשיפה לסירוגין בסופי שבוע הפעילות שמחוץ לעבודה, וגם נטייה גנטית תרמו את חלקם בהתפתחות הסרטן".

על פי דעת המומחה, קיים קשר סיבתי בין העבודה למחלה, אך לא באופן מלא. לפיכך העריך מהו החלק של העבודה לעומת הגורמים האחרים למחלה. "על פי ניסיוני ועל פי הספרות אני מעריך את חלקה של החשיפה בעבודה ב-50% ואת החשיפה בילדות ומחוץ לעבודה גם כן ב 50%". כמו כן, נקבע בחוות הדעת ש"סרטן העור מהסוג שהופיע אצל המנוח (גולן) הם תוצאה של קרינת שמש מצטברת של למעלה מ-10 שנים".

הביטוח הלאומי טען כי לא נקבעה בחוות דעת המומחה באופן חד משמעי מידת ההשפעה של העבודה על הופעת המחלה אצל גולן. כלומר, לטענתו הקשר הסיבתי שבין העבודה למחלה מתנתק. בפסק הדין לעומת זאת, בית הדין לעבודה הכריע כי יש להעניק לחוות דעת המומחה משקל רב ולכן יש להכיר את הקשר הסיבתי. בסופו של יום קבע בית המשפט כי הצדק עם הגברת גולן באשר לתביעת התלויים ופסק לה הוצאות משפט.


המדביר שחלה במלנומה וזכה להכרה כנפגע עבודה

עובד מטעם חברת הדברה בשנים 1994-1999 וכאיש תחזוקה במרינה בהרצליה, ונחשף לשמש לשעות ארוכות. בבדיקה רפואית שעבר בחודש בינואר 2014 נמצא בביופסה גידול סרטני מסוג מלנומה ממאירה. הוא תבע את הביטוח הלאומי כנפגע עבודה, ונדחה: "מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך". לכן פנה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א (בל 11207-01-16).

מומחה רפואי מטעם בית המשפט איבחן כי התובע סובל מגידול עורי ממאיר מסוג מלנומה ממארת Malignant melanoma. המומחה כתב: "על בסיס הנתונים אלו להערכתי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הרפואי ומחלתו של התובע לבין חשיפתו לשמש במסגרת תעסוקתית".

השופט תומר סילורה כתב בפסק דינו מ-6 במאי 2018 כי "המומחה סבור באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי ומחלתו של התובע לבין חשיפתו לשמש במסגרת תעסוקתית…אנו קובעים כי הגידול הסרטני מסוג מלנומה ממאירה מהווה פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק".


למידע נוסף

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם