חדשות ועדכונים

כשלי המוסד לביטוח לאומי - דו"ח מיוחד של עמותת "ידיד"

30.03.2015

עמותת "ידיד" הציגה במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-29 למרץ 2015 דו"ח מיוחד מטעמה המציג כשלים וחסמים רבים של המוסד לביטוח לאומי הנובעים ממספר גורמים שונים: חקיקה ומקבלי ההחלטות, מבנה המוסד והתנהלות המוסד. בנוסף, הדו"ח מציע שורה של המלצות ופתרונות אפשריים לטיפול בכשלים המרובים.

הדו"ח של עמותת 'ידיד' בוחן בצורה מעמיקה את הבעיות שעולות ממדיניות המוסד, כפי שהעמותה רואה אותן, לאחר כ-20 שנות עבודה עם אוכלוסיות היעד של הביטוח הלאומי. הדו"ח כולל 67 המלצות שונות לדרכי פעולה להסרת החסמים והכשלים של הביטוח הלאומי. 

 

 

זהו הדו"ח הראשון בנושא, המציג תפיסת עולם שונה לחלוטין: שינוי כולל בביטוח הלאומי ובשירותי הרווחה בישראל. לפי הדו"ח, דרושה רפורמה מקיפה בביטוח הלאומי, לא רק במוסד עצמו אלא גם בחקיקה רלוונטית. בין אם מדובר באופן השירות לאזרחים, תקציבים וקצבאות, הועדות הרפואיות או הסדרת נושא החברות המתווכות למימוש זכויות.

 

 

עמותת "ידיד" דורשת מהממשלה החדשה כי לאחר שתקום, תגיש "הצעה לרפורמה מקיפה במוסד לביטוח לאומי. ועדה שתחל לפעול לא יאוחר מ- 30 יום לאחר הקמת הממשלה, תציג את מסקנותיה בתוך 3-4 חודשים ותביאם לאישור הממשלה כשהם כוללים מתווה ביצועי מלא הכולל תאריכי יעד, משאבים נדרשים ועוד".

 

 

אנשי עמותת 'ידיד - מרכזי זכויות בקהילה' הוסיפו כי "נכון הדבר כי בשנתיים וחצי האחרונות נעשה מאמץ לשנות את המערכת השירותית של המוסד לביטוח לאומי, אך הדברים רחוקים מסיום ונדמה כי הכשלים מהותיים ועמוקים כל כך, עד שרק טלטול עמוק וארגון מחדש של המוסד הכלכך חשוב הזה, יוכלו לשנות את התמונה שלפיה רבים מתושבי המדינה, לא רק שאינם ממשים את זכויותיהם אלא כלל אינם מודעים להן".

 

עמותת ידיד 

 

בין 67 ההמלצות המובאות בדו"ח עמותת "ידיד":

 שינויים מבניים:

  • ניתוק הקשר בין מערכות הגבייה של המוסד ומס הכנסה
  • אימוץ המלצות הועדה לאיתנות פיננסית בנוגע לאיזון תקציבי ביחס לקצבאות
  • שינוי הרכב מועצת המוסד כך שיינתן יצוג מוגבר לנציגי ציבור וארגוני רווחה וחברה אזרחית
  • הגברת שקיפות פעילות מועצת הביטוח הלאומי
  • הטלת סנקציות אישיות על חברי מועצה בגין אי קיום פעילות המועצה המתחייבת בחוק
  • הטלת חובת דיווח של החלטות מועצת המוסד ואשרורן על ידי ועדת הרווחה של הכנסת
  • הפעלת ועדות השימוע כקבוע בחוק
  • הקמת ועדת חריגים עליונה תחת מועצת המוסד
  • הקמת ועדת נגישות שפתית ותרבותית
  • קביעת קריטריונים ברורים ועדכניים להקמתם של סניפי ביטוח לאומי ברחבי הארץ בהתייחס לגודל האוכלוסייה, ריחוקה ממרכזים עירוניים וסוג השירותים הנדרשים, תוך מתן אפשרות ערר ציבורי על החלטות אלו

 

מדיניות חברתית וחקיקה:

  • העלאת סכומי קצבאות הקיום לפי מדד הצריכה ההולמת
  • התנעת הליך בחינה של הפיכת סל הסיוע לסל כוללני המאגם משאבים מכלל משרדי הממשלה. כולל סיוע בדיור, הנחות בתשלומי שירותים חיוניים ועוד
  • העלאת רף העבודה שאינו מחושב לצרכי קצבה (ה"דיסריגרד") עד לגובה השכר הממוצע במשק
  • חישוב הוצאות דיור כתמיכה של הפרוד, ללא שיובילו לשלילת זכאות לקצבה (אלא למצער להפחתתה)
  • הקמת ועדת חריגים לעניין תשלום פדיון תקופת ההמתנה, עד לקבלת ביטוח בריאות לתושבים חוזרים
  • קביעת אפשרות לקבל קצבת הבטחת הכנסה בעת לימודים ללא עמידה במבחן זמינות לעבודה למשך תקופה מוגבלת, לשם לימודים במכינות
  • קבלת קצבאות רטרואקטיבית מיום התגבשות הזכאות, בקצבאות אוניברסאליות
  • שילוב מומחים בעלי ידע ספציפי בהערכת נכויות בתהליך שינוי ספר הליקויים
  • הקמת קרן נגישות לועדות הרפואיות שתממן במקרים מסוימים חוות דעת מקצועית
  • הגבלת והסדרת פעילות גופים פרטיים המתווכים בין המוסד למבוטחים, על פי העקרונות המוצעים בסעיף ההמלצות
  • הפרדת הועדות הרפואיות, על כל שלביהן, מן המוסד לביטוח לאומי והעברתן להפעלה חיצונית עם פיקוח ציבורי. בידי המוסד ישאר ריכוז המידע
  • שינוי בסמכויות פקידי התביעות והרחבת אפשרויות הערעור על החלטותיהם עוד לפני הצורך להגיע לשם כך לבתי המשפט

 

נוהלי עבודה ושירות בביטוח הלאומי:

  • קביעת חובת שימוע כוללת בטרם שלילת או הפחתת קצבאות והקפדה על ביצוע בפועל
  • הרחבת מספר ועדות השימוע הפועלות מטעם מועצת הביטוח הלאומי והנגישות אליהן ברמה ארצית ומקומית
  • הקמת מערך הסברה כולל, פשוט ונגיש מבחינה שפתית ותרבותית שיאפשר לכל מבוטח לממש את זכותו לשימוע, למימוש זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ובכל משרד ממשלתי המעמיד לרשותו זכויות בשל היותו לקוח של הביטוח הלאומי
  • הטלת סנקציות כלכליות, שישולמו למבוטחים, במקרים בהם לא בוצע שימוע
  • ביטול סמכות המוסד לגביית חובות באמצעות קיזוז מקצבאות קיום ועדכון מערכת מחיקת החובות של המוסד 
  • קביעת חובת יידוע בגין חוב למוסד ומרכיביו והמתנה של חודשיים לפחות בין ההודעה על החוב לתחילת נקיטת הליכים בגינו
  • קביעת חובת יידוע בדבר אפשרויות הפניה לועדה לבחינת חובות למוסד במסגרת מכתב הפניה הראשוני למבוטח בגין החוב
  • קביעת מועדים סדירים להתכנסות הועדה לבחינת חובות במוסד, והטלת חובת תשובה בתוך 30 יום ממועד הישיבה
  • הטלת חובת הנמקה מפורשת על הועדה לבחינת חובות במוסד, כולל צירוף פרוטוקול להחלטות הועדה הנשלחות למבוטחים
  • מתן אפשרות למוסד, בהסכמת המבוטח, להעביר מסמכים באופן ישיר למוסדות שונים
  • הכשרה שנתית של פקידי המוסד בתחומי רווחה, אוכלוסיות החיות בעוני ומאפיינים ייחודיים
  • שיפור זמינות פקידי המוסד והסניפים
  • קביעת שעות קבלה מסודרות וסבירות לפקידי התביעוקביעת שעות קבלה מסודרות וסבירות לפקידי התביעות
  • רענון דו שנתי של הנחיות, נהלים וזכאויות בקרב פקידי המוסד
  • קביעת חובת יידוע - שליחת מידע לזכאים באופן אקטיבי על ידי המוסד, באופן עיתי
  • חובת אספקת מסמכים - להודעות על החלטות שהסתמכו על מסמכים מקצועיים, יצורפו המסמכים
  • קידום והפעלת מחשבון זכויות בין משרדי
  • חובת הקמת מערך יידוע אקטיבי ל"אוכלוסיות בסיכון"
  • תרגום אתר האינטרנט של המוסד באופן מספק לשפות ערבית, אמהרית ורוסית
  • תרגום טפסי התביעות למוסד לאמהרית ורוסית
  • נוכחות מתורגמן לבקשת המבוטח בועדות רפואיות גם לשפות אמהרית ורוסית
  • תרגום ספר הנכויות באופן מלא לעברית, ערבית, אמהרית ורוסית
  • ניהול חקירות על ידי מחלקת החקירות של המוסד בשפת הנחקר
  • מתן אפשרות להגעה לחקירה עם מלווה או מייצג
  • הסדרת התנהלות חוקרי המוסד בנהלים ברורים, ושיפור דרכי הפיקוח עליהם
  • תיעוד חזותי/שמע של הועדות הרפואיות, למצער לבקשת המבוטח
  • חובה על נוכחות רופא מומחה למחלה ממנה סובל ילד נכה, בועדה הרפואית הראשונה

 

דוח עמותת ידיד מרס 2015

 

 בדו"ח עמותת "ידיד" נכתב גם כי "היום כבר ברור כי ההגנה שמספקת המדינה לאוכלוסיות המוגדרות כ"מעמד הבינוני", וקל וחומר לאוכלוסיות החיות בעוני, הולכת ומצטמקת. במהלך השנים נכתבו דו"חות רבים אודות פעילות הביטוח הלאומי הן ברמת השירות לאזרח והן ברמת הניהול המוניטרי של תקציבי המוסד. בשנים האחרונות אנו עדים, יותר ויותר, לנסיונות של משרד האוצר לעשות שימוש בכספי המוסד כמעין "קופה קטנה" מתוך מחשבה כי הכספים שילקחו יוחזרו בשלב מאוחר הרבה יותר. ממסמכים שפרסם המוסד עולה כי בעוד כשלושים שנה יעמוד תקציבו בפני גרעון חמור אשר לא יאפשר לו לעמוד בהתחייבויותיו לציבור הישראלי". 

 

 

מסקנת הדו"ח של עמותת "ידיד" הינה ברורה: "דרושה רפורמה מקיפה בכל הנוגע למוסד לביטוח לאומי. רפורמה זו נדרשת לא רק בחוק הבסיסי לאורו מופעל המוסד לביטוח לאומי אלא גם בכל הנוגע לחקיקה הנוגעת לקצבאות המוענקות על ידי המוסד, לנוהלי העבודה הפנימיים שלו, לתפקודה של מועצת המוסד ושלל גורמים אחרים הנוגעים באופן ישיר ועקיף לחובתה של מדינת ישראל להעמיד רשת ביטחון סוציאלית ראוייה ויעילה לאזרחיה".

 

 

מהדו"ח ניתן להבין כי המוסד לביטוח לאומי ושירותי הרווחה בישראל הינם במצב קשה מאי פעם והמצב דורש התייחסות מיידית. מטרת הדו"ח היא להעלות את מודעות הציבור והממשלה לכשלים הרבים שדורשים תיקון במערכת זו. 

 

> לקריאת הדו"ח המלא של עמותת 'ידיד' (מרץ 2015): "דרישה להקמת ועדת בדיקה לצורך ביצוע רפורמה לנוכח כשלים וחסמים במיצוי זכויות והזכות לקיום בכבוד"

 

 

כתבות נוספות על כשלי הביטוח הלאומי:

 

 

לשאלות נוספות בנושא ביטוח לאומי, צרו קשר באתר או התקשרו 5520*