זכויות רפואיות

תאונה של עובדת שנפצעה בטיול שאורגן על ידי מקום עבודתה לא הוכרה כתאונת עבודה

עובדת שהשתתפה בנופש לחו"ל שארגן מעסיקה יצאה עם בעלה לטיול טרקטורונים בטורקיה, ונפגעה בתאונה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מדובר בתאונת עבודה. בג"צ טרף את הקלפים מחדש, הפך את ההחלטה ופסק: לא מדובר בפעילות נלווית לעבודה.

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (30 לנובמבר 2014)

 


אירנה זגורי, עובדת שהועסקה כקופאית במשביר לצרכן, יצאה בשנת 2008 לטיול מטעם ובארגון העבודה לטורקיה. במהלך הנופש יצאו זגורי ובעלה לטיול טרקטורונים והיו מעורבים בתאונה. לאחר התאונה פונתה העובדת לבית החולים ונאלצה לעבור ניתוח. כאשר הגישה תביעה לביטוח הלאומי, טען המוסד כי אין מקום להכיר בתאונה כתאונת עבודה.


גם כאשר הגישה זגורי תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בית הדין דחה את תביעתה וקבע כי "אף שלמעסיק היה עניין ברור בקיומו של הנופש והוא זה שיזם, ארגן ומימן אותו, יש קושי להתייחס אליו כאל פעילות הנלווית לעבודה". למרות שהמעסיק הצהיר כי שליש מהנופש יוקדש לצורך השתלמות, בפועל לא הועברו תכנים מקצועיים כלל. בנוסף, ההשתתפות בנופש לא הייתה חובה, ואף נוכו ימי חופשה לעובדים שיצאו לנופש בטורקיה.


טיול הטרקטורונים היה חלק מהפעילויות שהוצעו על ידי המעסיק לעובדים במהלך הנופש. בכל זאת, קבע בית הדין לעבודה כי העובדה שהעובדת השתתפה בו מבחירה ושילמה על כך מכספה, "מנתקת את הזיקה בינו לבין המעסיק [...] ובנסיבות העניין אין זה סביר לראות בטיול הטרקטורונים כפעילות הנלווית לעבודה".

 


מה תיחשב פעילות נלווית לעבודה 

על פסק הדין של בית הדין לעבודה ערערה זגורי לבית הדין הארצי וזה קיבל את ערעורה ברוב דעות. בפסק הדין מה-3 לדצמבר 2012 (עב"ל 35152-11-10) השופט רבינוביץ ציין כי "תיתכנה נסיבות מסויימות אשר בהתקיימן ייחשבו גם פעולות נופש ואירועים חברתיים כפעילויות הנלוות לעבודה וזאת בשל ההכרה באינטרס של המעסיקים לתרום לרווחתם ולגיבושם של העובדים". עוד קבע השופט כי הכרה בפעילות כפעילות נלווית לעבודה תיעשה לפי הזיקה שבין הפעילות לעבודה.


במקרה זה, לא רק העובדה כי מדובר בפעילות שלמעסיק יש בה עניין, אלא שמכתב שנשלח על ידו לעובדים לימד גם הוא על הזיקה בינו לבין העבודה. במכתב כתבה מנהלת משאבי אנוש לעובדים: "גאים בכם על עבודתכם המאומצת ועל תוצאות שנה זו. אנו שמחים להעניק לכם חופשה קסומה (+השתלמות) בתורכיה". האינדיקציות האלו הצביעו על כך שמדובר בהשתלמות ובנסיבות שמובילות למסקנה שמדובר בפעילות הנלווית לעבודה.


המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה לבית הדין הגבוה לצדק. על אף שמודה השופטת אסתר חיות כי בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקות בית הדין הארצי לעבודה, זו מחליטה להתערב בהחלטתו. "העתירה מעלה שאלה חשובה ומרכזית בדיני העבודה אשר לה השלכות רחבות המתפרשות על מעבר למקרה הפרטני של המשיבה", היא מציינת.


בפסק הדין מה-26 לאוקטובר 2014 (בג"ץ 339/13) מביאה השופטת חיות את סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, אשר מגדיר תאונת עבודה ככזו "שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". המשנה לנשיא מרים נאור מכירה בכך כי בשוק התעסוקה המודרני, יחסי עובד ומעסיק משתרעים אל מעבר לשעות ולמסגרות העבודה הרשמיות וחלות גם על פעילויות שאינן קשורות במישרין לעבודה. לפיכך, ההלכה היא, כפי שמציינת חיות היא "לפרש את הסעיף באופן המעניק כיסוי ביטוחי לא רק לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע מלאכתם בפועל, אלא גם לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות 'נלוות לעבודה', כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש".

 

 


המבחן הדו שלבי

בפסיקה קודמת, הסתמך בית המשפט על מבחן דו-שלבי על מנת לקבוע האם האירוע נחשב פעילות הנלווית לעבודה. כאמור, על פי השלב הראשון יש לבחון זיקתו של האירוע לעבודה. לפיכך יש להוכיח כי למעסיק היה עניין באירוע ו"תידרש בין היתר הוכחת מעורבות המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו". כך לדוגמה, מידת החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע והקשר שלו לחיי העבודה במפעל.


בשלב השני יש לבחון האם הפעולה הספציפית בה עסק העובד בעת שנפגע הייתה חלק אינטגרלי מהאירוע. בהקשר זה מצטטת השופטת חיות מפסיקה קודמת ומדגישה כי אין זה משנה "אם התאונה לעובד נגרמה במהלך פעילות קבוצתית, אינדיבידואלית, או משפחתית, כל עוד הייתה אותה פעילות חלק אינטגראלי מתכנית הפעילות של האירוע המוכר. לא כך הדבר במקרה בו העובד פרש מן הכלל ועשה תכנית לעצמו". מבחן זה יושם בבית הדין לעבודה במשך שנים.

 


בג"צ טורף את הקלפים מחדש

לאור המבחן הדו שלבי, מחליטה השופטת חיות להפוך את החלטת בית הדין הארצי ולהגיע למסקנה כי התאונה אינה נופלת בגדר תאונת עבודה. חיות מציינת כי אכן אירועי גיבוש והשתלמות עשויים בנסיבות מסוימות להיחשב כאירועים נלווים לעבודה. "עם זאת", מסייגת חיות, "העובדה שאירוע מסויים מכריז על עצמו כאירוע "גיבוש" או "השתלמות" אין בה די והמבחן שיש להחיל בעניין זה הוא מבחן של מהות הנבדקת על פי תכני האירוע". כלומר, יש לבחון אם בפועל באירוע עצמו התקיימו תכנים בעלי תוכן מקצועי רלוונטי או אם אכן היו מפגשים ופעילויות משותפות לעובדים, או שכל עובד פנה לענייניו ולהתנהל כרצונו.


במקרה של תאונת הטרקטורונים, נראה כי לא התקיימה השתלמות שכללה הרצאות או תכנים הקשורים לעבודה. כמו כן, לא נכללו פעילויות משותפות לעובדים או פעילויות ייעודיות לגיבוש. הדבר היחידי שנכלל בדף המידע של הנופש היו זמני הארוחות, תכניות בידור, טיולי ספא ודלפק מידע של חברת הנסיעות בו ניתן להזמין טיולים. "התמונה המסתמנת היא, אפוא, כי מדובר למעשה בחופשת נופש 'מפנקת' בטורקיה שארגן ומימן המשביר לעובדיו", מציינת חיות וקובעת כי מדובר בהטבה לעובדים בלבד ולא בפעילות נלווית לעבודה.


גם אם ניתן היה לראות בנופש כנופש מהעבודה, נראה כי לא היה ניתן להכיר בתאונה כתאונת עבודה. "הנסיבות בהן נפגעה אינן צולחות את השלב השני של המבחן", מסבירה חיות. "אין מדובר בחלק אינטגרלי מהנופש, אפילו אם היינו רואים בו בכללותו פעילות הנלווית לעבודה". לסיכומו של דבר לא הכיר בית המשפט העליון בתאונה שארעה כתאונת עבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי וביטל את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. במקביל, מהעובדת זגורי נשללה ההכרה שקיבלה כנפגעת עבודה.

  


כדאי לקרוא גם: