זכויות רפואיות

תאונת עבודה - קטיעת אגודלים

עובד איבד את שני אגודליו בשתי תאונות נפרדות ותובע את מעסיקיו. בית משפט השלום קובע בפסק דין מיולי האחרון: למעביד קיימת אחריות גם על עובד רשלן ולא זהיר. הפיצוי לעובד: 368 אלף ש"ח

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (27 אוגוסט 2014)

 

 

ויקטור גימפל (52) עבד כמפעיל מכבש בשני מקומות עבודה שונים. אתרע מזלו של גימפל, והוא נפגע בשני אגודליו בתאונות עבודה נפרדות אצל מעבידים שונים, בהפרש של כארבע שנים.

 

לפי עדותו של גימפל, בעת האירוע הראשון, דרך בטעות על דוושת ההפעלה של מכבש, שהייתה מונחת על הרצפה, לא מגודרת ולא מכוסה. כתוצאה מכך ירד בפתאומיות הלוח העליון של המכבש וקטע חלק מאגודל ידו הימנית. לאחר שהובהל לבית החולים, הושלמה קטיעת האגודל והוא נאלץ לעבור טיפולי פיזיותרפיה ורפואה משלימה.

 

בזמן התאונה השניה, עבד גימפל על מכבש ומסיבה שאינה ברורה לו, כאשר שלח את ידו להוציא עצמים מתוך המכבש, ירד חלקו העליון של המכבש בפתאומיות וקטע את אגודל ידו השמאלית. הוא הובהל בשנית לבית החולים והקטיעה הושלמה.

 

בתביעתו שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, טוען גימפל כי האחריות על קיום התאונה הראשונה מוטלת על המעסיק, כיוון שלא סיפק לו סביבת עבודה הולמת. כך למשל, למכבש עליו עבד, היו באופן לא תקני שתי מערכות הפעלה בו זמנית, וכן המעסיק לא העניק לו הדרכות בנוגע לעבודה, כמו הוראות בטיחות. גם בתאונה השניה מטיל גימפל את האחריות על המפעל, אשר לא סיפק לו אמצעים כלשהם כדי להכניס או להוציא דברים מהמכבש, כדי למנוע פגיעה. יתר על כן, לאחר פציעתו, שונו הנהלים במפעל והיום העובדים משתמשים בצבתות.

 

 

Thumb

 

צילום אילוסטרציה: Dwayne Bent

רישיון CC

 


אחריות המעביד: גם על עובד רשלן

הנתבעות מצידן טענו כי האשמה כולה מוטלת על גימפל, שהיה מודע לסכנות הכרוכות בשימוש במכבש, ונהג בחוסר זהירות וברשלנות. כמו כן, טענו כי גימפל הציג את עצמו כמומחה למכבשים. בפסק דין מה-6 ביולי 2014 (ת"א 28121-03-10 גימפל נ' מ.י "הרסן" בע"מ ואח') של בית המשפט השלום קובע השופט יובל גזית, כי על המעביד חובת זהירות כלפי עובדיו, לפיה עליו לנקוט בשיטת עבודה בטוחה וסבירה אשר תמנע כל סיכון לא סביר מעובדיו. חובת הזהירות כוללת גם את הדאגה למתן הדרכה לעובדים לגבי אופן ביצוע העבודה מבלי שיגרם להם נזק.

 

עוד נכתב בפסק הדין כי "על המעביד לקחת בחשבון כי העובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך עבודתו ואף רשלן, ועליו להזהירו מפני הסיכונים הרגילים והחריגים הנובעים מעבודתו, ובצד האזהרה לקיים פיקוח נאות כי העובד נוקט בכל כללי הזהירות הנדרשים".  

 

פסק הדין מדגיש כי בעת שגימפל קיבל הדרכת בטיחות במקום העבודה הראשון שלו, הוא היה עולה חדש מרוסיה וההדרכה התקיימה בעברית. לפיכך ההדרכה, שהתבססה על תנועות ידיים, לא הייתה אפקטיבית. בסופו של יום, נקבע כי המעבידות לא עמדו בנטל להוכיח כי עמדו בהוראות תקנון ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) וכי הפרו את פקודת הביטחות בעבודה כשאפשרו לתובע לעבוד ליד מכבש לא מגודר.

 

 

אחריות העובד על מעשיו

הנטייה של הפסיקה היא להקל עם גימפל באשר להתנהגותו. במקרה תאונתו הראשונה, הוא במודע הפר הוראות שניתנו לו בנוגע להפעלת המכשיר בעודו מחובר לחשמל, וניתן לומר כי במידה כלשהי הוא אחראי ליצירת הסיכון לעצמו. לכן, קובע בית המשפט אשם תורם בשיעור של 25%.  

 

בתאונה השניה, הכניס הנתבע את ידיו למכשיר, אך בשל היותו מנוסה בעבודה ובעל ניסיון, קובע השופט כי היה עליו לגלות עירנות ביחס למתרחש בסביבת עבודתו. זאת במיוחד כאשר לאור ניסיון העבר שלו, ידוע לו שלעתים המכבש במכונה יורד באופן בלתי צפוי.

 

 

פיצויים של מאות שקלים

בפסק הדין התקבלה חוות דעת המומחים כי לגימפל נקבעו בגין התאונה הראשונה 15% נכות רפואית, ו-10% נכות רפואית בגין השנייה. הפיצויים שנקבעו לו בשתי התאונות יחדיו כללו הפסדי השתכרות בעקבות התאונה בעבר ואף הפסדים עתידיים עקב הנכות. כמו כן, הפיצוי כלל הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה, טיפול של צד ג' בגימפל וכן פיצוי בגין כאב וסבל.

לאחר הניכוי של האשם התורם מסך הפיצוי וניכוי תשלומי הביטוח הלאומי, נפסקו לגימפל מכל הנתבעות אשר עבד אצלן סה"כ כ-368,000 ש"ח פיצויים ו- 76,000 ש"ח עבור שכר טרחה לעורך דין. 

 

 

חלוקת הפיצוי מכל נתבעת:

הפסד שכר לעבר: 104,438 ₪
הפסד שכר לעתיד: 72,172 ₪
הפסדי פנסיה: 21,193 ₪
הוצאות רפואיות לעבר: 2,500 ₪
הוצאות רפואיות לעתיד: 4,500 ₪
הוצאות נסיעה: 3,500 ₪.
עזרת צד ג' לעבר: 6,000 ₪.
עזרת צד ג' לעתיד: 9,000 ₪.
כאב וסבל : 69,000 ₪.

סה"כ: 292,303₪
בניכוי אשם תורם 25%=219,227 ₪
בניכוי תשלומי מל"ל של 37,658 = 181,569 ₪ (2X)