זכויות רפואיות

סוכן נסיעות נפצע בדרך לתפילה והוכר כנפגע עבודה

סוכן נסיעות שיצא ממשרדו להפסקת תפילה תבע את הביטוח הלאומי כדי שיכיר בו כנפגע עבודה. בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב יפו קבע: התפילה היא בגדר הפסקה סבירה ביום העבודה ויש להכיר בסוכן כנפגע עבודה.

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (15 לאוקטובר 2015) 



סוכן נסיעות, יליד 1971, יצא ממשרדו ברעננה בנובמבר 2011, במטרה ללכת לתפילה בבית כנסת הנמצא בחניון תת קרקעי במתחם שבו עבד. בדרך אל התפילה, עוד בטרם הגיע לבית הכנסת, החליק העובד על רצפת הרחוב הרטובה, נפגע בראשו ופונה באמבולנס לבית חולים. מהעובדות שנקבעו בפסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב- יפו (ב"ל 34798-12-12 זילברברג נ' המוסד לביטוח לאומי מה-14 ליוני 2015), עולה שהעובד לא "העביר כרטיס" לסיום יום העבודה לפני שהלך להתפלל.

 


העובד הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל הכרה בפגיעה זו כפגיעת עבודה. התביעה נדחתה בדצמבר 2011 בנימוק כי "יציאה לתפילה אינה בגדר פעולות נלוות במידה סבירה לעבודה ולפיכך אין לראות פעילות זו כפעילות הקשורה לעבודה". השאלה שעמדה בפני בית הדין האם יציאת העובד לתפילה היא פעולה הנלווית לעבודה במידה סבירה או מהווה הפסקה או סטייה של ממש מהעבודה שאיננה ניתנת לשילוב.

 


הביטוח הלאומי טען כי תפילת מנחה וערבית אינן פעולות נלוות באופן סביר לעבודה ואינן קשורות לעבודה. בדיון טענה עורכת הדין של המוסד לביטוח הלאומי: "אנו טוענים שהיציאה לא הייתה קשורה לעבודה. זו סטייה והפסקה של ממש". לא הועלתה טענה מצד המוסד כי העובד לא עבד באותו היום, או כי לא יצא באופן רגיל להפסקות תפילה או שיצא ללא אישור הממונים עליו.

 


בנוסף, לא הועלתה הטענה שהעובד יצא לתפילה לאחר תום יום העבודה. למעשה, המוסד לביטוח לאומי קיבל את עובדות המקרה בדיוק כפי שהוצגו על ידי העובד. כלומר המחלוקת סבבה רק סביב השאלה המשפטית ולא סביב העובדות ובאם מדובר בהפסקה או סטייה מהעבודה או בפעולה נלווית לה.

 


קביעת עובדות המקרה

בדיון בבית המשפט נשאל העובד שאלות רבות ביניהן מי הממונה הישיר עליו, מהו הוותק שלו במקום העבודה והיכן מתבצעת עבודתו. מעדות התובע עלה כי הוא יוצא להפסקות תפילה שלוש פעמים ביום בהסכמת הממונים. עוד הוסיף בעדותו כי התפילות הן חלק מהפסקה מוסכמת וציין כי: "זה לא סידורים שלי, זה חלק מהפסקת העבודה שלי, כמו שאני הולך לארוחת צהריים או לארוחת ערב בשבע".

 


אורנית אגסי, שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב יפו, כתבה בפסק דינה כי "התובע הוא איש שומר מצוות. סביר להניח שהממונים עליו ידעו כי הוא יוצא להתפלל במהלך יום העבודה. ככל שהנתבע ביקש לשלול דמי פגיעה מהתובע בנימוק שהוא לא יצא להפסקה או שמדובר בהפסקה שלא ברשות המעסיק היה עליו לבחון שאלות אלה בטרם קבלת ההחלטה על הדחייה".

 


עוד הוסיפה השופטת אגסי: "הטענה כי 'ההפסקה אינה הפסקה' אינה יכולה לעלות, במסגרת ההליך בבית הדין, כהצדקה מאוחרת להחלטת פקיד התביעות". כלומר, ככל שהיו לפקיד התביעות השגות על עובדות המקרה, היה עליו לחקור אותן עוד בטרם החלטתו ולהעלותן לפני בית המשפט.

 


לאור כל זאת, קבע בית הדין את העובדות הבאות: "התובע עבד ביום האירוע, יצא ממשרדו ומן הבניין בו נמצא, וצעד לבית הכנסת על מנת להתפלל תפילת ערבית. עוד בטרם הגיע אל בית הכנסת, החליק על המדרכה, נפל ונפגע".

 


פעולה נלווית או סטייה מהעבודה

לצד העובדות, השאלה שנותרה פתוחה היא האם הפגיעה של העובד במהלך ההפסקה היא אכן תאונת עבודה. על פי חוק הביטוח הלאומי תאונת עבודה היא "תאונה שארעה "תוך כדי העבודה" אם היא ארעה במסגרת הזמן שבין תחילת העבודה ביום מסוים ובין גמר העבודה באותו יום ... התאונה תוכר שכזו אם עשה הנפגע בעת הפגיעה, דבר מהדברים שסביר היה כי יעשה בזמן העבודה, והאירוע אירע בזמן העבודה ובמקום שסביר כי יימצא בזמן העבודה".

 


עוד קובע החוק כי "עובד היוצא בזמן העבודה אל מעבר לכביש או למקום סמוך אחר לקנות אוכל טרי, משקה או סיגריות, במקום בו אין מזנון, ונפגע תוך כדי הליכתו - דין פגיעתו כדין פגיעה בעבודה". בהתאם לפסק הדין, יש לבחון את המקרה לפי מבחן סבירות הקשר בין העבודה ובין הפעולה שבעקבותיה קרתה התאונה. דוגמה שמובאת בפסק הדין היא של עובדת שבזמן ההפסקה שיחקה מחוץ לחצרי המפעל ברחוב כדי לחלץ את עצמותיה ופגיעתה הוכרה כפגיעת עבודה.

 


לעניין סוכן הנסיעות, פסקה השופטת אגסי כי הפסקה סבירה היא חלק מיום העבודה וכי כוונתו של העובד הייתה לצאת להפסקה בת 15-20 דקות כפי שעשה בכל יום. לפיכך, תביעתו של הסוכן להכיר באירוע בדרך לתפילה כתאונת עבודה התקבלה. כמו כן, על הביטוח הלאומי הושתו הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח. 

 

 

 

תאונות עבודה - קריאה נוספת        

 

 



מכתבי תודה

"הרבה ברכות, הרבה תודות, על הליווי הצמוד והמקצועיות, העצות ההדרכה והמסירות... … מוטי דוידי

לכל המכתבים