זכויות רפואיות

פגיעת פוסט טראומה הוכרה כתאונת עבודה

עובד במפעל נפגע בתאונת עבודה ונגרמה לו כוויה בכף היד. מעבר לפגיעה הפיזית, ביקש העובד להכיר בפגיעתו הנפשית, של פוסט טראומה, שנגרמה לטענתו גם היא מהתאונה. המומחה שמונה מטעם בית הדין קבע כי אכן קיים קשר בין התאונה לפגיעה הנפשית וזו הוכרה על ידי בית הדין כתאונת עבודה.

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (15 למרץ 2015)



במאי 2012 נפגע בעת עבודתו עובד של חברת "טורבין ג'ט", מפעל המתמחה ביצור להבי טורבינה למנועי סילון וטורבינות גז. העובד פירק צינור של תנור וכתוצאה מכך נוצר פיצוץ של גוף חימום והשתחררו אדים רותחים שפגעו בכף ידו השמאלית וגרמו לכוויה. הכוויה טופלה באמצעות משחות בקופת חולים ולא הצריכה אשפוז אך האירוע הוכר כתאונת עבודה. חמישה ימים לאחר התאונה, העובד פוטר מהמפעל.

 


הקשר בין התאונה להפרעה הנפשית

העובד ביקש להכיר, מעבר לפגיעה הפיזית שנגרמה לו, בהפרעה פוסט טראומטית שנגרמה לו עקב אותה תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי סרב להכיר בנזק הנפשי והעובד פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

 


על מנת להכיר באירוע כתאונת עבודה, בית המשפט נדרש לשאלה האם קיים קשר בין התאונה לבין ההפרעה. לפי פסק הדין (ב"ל 15076-11-12 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי מה-7 לינואר 2015) לשם כך מונה מטעם בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פרופ' שמואל פניג, מומחה לפסיכיאטריה, כמומחה יועץ.

 


במסגרת חוות דעתו הסביר המומחה כי "יש עדות להפרעה נפשית קודם לאירוע התאונתי". באשר לשאלת הקשר שבין האירוע בעבודה להפרעה ממנה סובל העובד השיב: "הפרעה של PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית) מבוססת על דיווח עצמי, על בדיקה קלינית ועל בדיקה של אמינות הדיווח. במקרה שלפנינו ניתנה אבחנה של PTSD אך התיעוד הוא דל והאבחנה עוברת מבדיקה לבדיקה. אי אפשר לבדוק אמינות על סמך התיעוד הרפואי בלבד".

 


בהמשך הבהיר המומחה כי על מנת שיוכל לתת חוות דעת הוא מציע שהתובע יבצע בדיקות נוספות וכך אכן נעשה על ידי העובד שלאחר האירוע התאונתי נעצר ונכלא. מהבדיקות עלה כי העובד אמין ואיננו מתחזה, אך לא היה ניתן לדעת מהי הסיבה למצוקתו ואם היא קשורה לאירוע התאונתי שבגללו הוא פוטר. לשם כך נדרש היה מידע רפואי נוסף מהתקופה שלאחר הפיטורין כולל דיווח מהכלא. לבסוף קבע המומחה כי יש קשר סיבתי בין ההפרעה הנפשית לבין האירוע התאונתי. בחוות הדעת הוא מסביר כי "אבחנת PTSD היא היחידה בפסיכיאטריה שניתן לקשרה לטראומה שקדמה לה, ובענייננו- לאירוע התאונתי".

 


עם זאת, סייג המומחה את ממצאיו וציין כי משלא בדק את התובע, אלא העביר לו שאלון לקביעת מהימנותו, אין באפשרותו לקבוע כי כיום התובע עדיין סובל מהפרעה נפשית שנבעה מהאירוע. השופט אסף הראל מתייחס להסתייגות זו אך קובע כי "אין בכך כדי להפחית ממשקל מסקנתו הברורה של המומחה, לפיה האירוע התאונתי גרם להפרעה פוסט טראומטית".

 


הסתמכות על דיווח הנפגע

הביטוח הלאומי מצידו טען שלא ניתן לבסס את הקשר הסיבתי בין התאונה להפרעה על סמך דיווח עצמי של הנפגע, אף שנמצא אמין לפי הבדיקות שנעשו. טענה זו נדחתה ולבסוף הוחלט כי בעקבות האירוע התאונתי לקה העובד בהפרעה פוסט טראומטית, וכי יש לראות באירוע התאונתי כתאונת עבודה לצורך ליקוי זה. לכך הוסיף השופט כי התמלאו התנאים לקיומה של תאונת עבודה: "קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי העבודה ועקב העבודה, פגיעה גופנית שהיא ההפרעה הנפשית וקשר סיבתי בין הפגיעה הגופנית לאירוע התאונתי".

 


השופט הכריע כי בניגוד להחלטה הקודמת של הביטוח הלאומי לפיה הכירו רק בפגיעה הפיזית כתאונת עבודה, תוכר גם הפגיעה הנפשית כחלק מהפגיעה. לכך הוסיף כי על המעביד הוטל לשאת בהוצאות המשפט של העובד בסך כולל של 3,000 ש"ח.

 

 

 

 


קריאה נוספת:

 

 



מכתבי תודה

"הרבה ברכות, הרבה תודות, על הליווי הצמוד והמקצועיות, העצות ההדרכה והמסירות... … מוטי דוידי

לכל המכתבים