זכויות רפואיות

פגיעה בעמוד שדרה צווארי

סדרנית סחורה בסופרמרקט שסבלה מכאבי גב וצוואר, הוכרה כנפגעת עבודה בשל כאב וסבל. בית הדין לעבודה בחיפה אמנם לא הכיר בכאבי הגב והצוואר כליקוי של התובעת, אך הורה לביטוח הלאומי להכיר בכאב והסבל שנגרמו כתוצאה מהם.

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (7 פברואר 2016)   

 

סדרנית סחורה במכולים שהועסקה במשרה מלאה בין השנים 2007-2011 תבעה את הביטוח הלאומי ב-2012, כדי שיכיר בפגיעה בגבה ובצווארה כפגיעת עבודה, כך שתהיה זכאית לגמלה. לטענתה מדובר ב"מיקרו-טארומה", כלומר פגיעות זעירות שהצטברותן מביאה לנזק של ממש - תאונת עבודה לכל דבר ועניין.

 

מהעובדות שקבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה עולה כי "עבודתה של התובעת כללה מילוי עגלות בסחורה בתוך המחסן, עבודה שבוצעה אחת לחצי שעה עד שעה. במסגרת עבודה זו נדרשה התובעת להתכופף עם הגב והצוואר ולהרים קרטון כבד עם סחורה ולהניחו בתוך העגלה". תנועה זו, הכוללת את ההתכופפות וההתיישרות לשם הנחת הסחורה בעגלה, בוצעה 6-7 פעמים עד שהעגלה הייתה מתמלאת. אז הייתה נכנסת התובעת למרכול ומסדרת את המוצרים במדפים בחמישה גבהים שונים."

 

בנוסף לסידור המוצרים במרכול, עסקה התובעת בסידור סחורה במדפים במחסנים וכן בבדיקת מוצרים על גבי מדפים. לאור אופי העבודה של התובעת קבע השופט אסף הראל  כי בפעולות אלו ביצעה התובעת תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב והצוואר כלפי מטה ומנגד גם מתחה את הגב, הצוואר והידיים. 

 

כשכאבים אלו החמירו, נאלצה התובעת לעבור ניתוח קשה בצוואר וכן לקחת חלק בהליך שיקום ופיזיותרפיה. כל אלו, לטענתה לא הביאו להפסקת הכאבים שעדין תוקפים אותה.

 

מיקרוטראומה או תחלואה טבעית

הנתבע, המוסד הביטוח הלאומי, הכחיש את טענות התובעת וטען, בין היתר, כי לא נתקיימו התנאים להכיר במיקרוטראומה. זאת מכיוון שאין במקרה של התובעת אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה שהביאו לכאבים בצווארה. עוד טען הביטוח הלאומי כי מבחינה רפואית לא הוכח קיום של קשר סיבתי בין כאבי הצוואר לבין תנאי העבודה, שכן היא ביצעה בעבודתה תנועות מגוונות ולא כאלו חוזרות ונשנות שעשויות להביא למיקרוטראומה. לבסוף טען הביטוח הלאומי כי המחלה התפתחה על רקע של תחלואה טבעית שלא קשורה לתנאי העבודה, ולכן אין זו תאונת עבודה.  

 

כדי להחליט בסוגית ההכרה בפגיעה כפגיעת עבודה, מינה בית הדין מומחה רפואי בכירורגיה אורטופדית מטעמו, ד"ר אלכסנדר רוזנטל, אשר שימש כמומחה-יועץ. ד"ר רוזנטל התבקש להשיב על כמה שאלות וביניהן מהו ליקויה של התובעת והאם ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי האנטומי בעמוד השדרה הצווארי שלה, ממנו היא סובלת.

 

למי שאינו בקיא באנטומיה האנושית, עמוד השדרה מורכב מ-24 חוליות, המחולקות לאזורים: עמוד שדרה צווארי - שבע חוליות צוואר המחזיקות את הראש שלנו; עמוד שדרה חזי - תריסר חוליות המחוברות לצלעות; ועמוד שדרה מותני - חמש חוליות המחזיקות את משקל המחצית העליונה של גופנו.

 

אם אכן קיים קשר סיבתי שכזה, היה על המומחה לענות אם הליקוי בעמוד שדרה צווארי נגרם כתוצאה ממיקרוטראומה, כלומר על דרך של הצטברות פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לתובעת נזק זעיר בלתי הפיך. כמו כן, ד"ר רוזנטל נתבקש לומר עד כמה השפיעה באופן משמעותי עבודתה של התובעת על הליקוי. ככל שמדובר בהשפעה של מעל 20%, לפי הפסיקה זו תיחשב השפעה משמעותית.

 

ד"ר רוזנטל קבע בחוות הדעת כי אין קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר לעבודה וכי מדובר בליקוי שהתפתח לאיטו במשך השנים ולא ניתן לייחס אותו ספציפית לעבודה. כמו כן, הוא קבע כי אין לייחס את הליקוי האנטומי לתורת המיקרוטראומה. עם זאת, מציין ד"ר רוזנטל, ש"לא ניתן לשלול בסבירות של מעבר ל-20% כי עבודתה של התובעת השפיעה על סבלה או הופעת תסמיניה במועד בו החלה לסבול. יתכן כי סיבלה היה נדחה לזמן בלתי ניתן לחיזוי אלמלא עבודתה".

 

הביטוח הלאומי הפנה למומחה שאלות הבהרה נוספות באשר לקשר הסיבתי ומידת ההשפעה המדוייקת של העבודה על ההחמרה במצבה של התובעת.  ד"ר רוזנטל חזר על עמדתו הקודמת לפיה אין קשר סיבתי, אך הבהיר את עמדתו בנושא ה"סבל" של התובעת: "קיימת אי בהירות לגבי מקור הכאב בסובלים מתסמינים שמקורם בעמוד השדרה [...] במקרה שלפנינו לא ניתן לשלול כי אופי עבודתה של התובעת השפיע על הופעת "כאב וסבל" רלוונטי בזמן נתון, אך עבודתה לא השפיעה על הופעת הליקוי האנטומי [בעמוד השדרה הצווארי; צוות זכותי], שהודגם בבדיקות".

 

 

כאב וסבל כליקוי רפואי

בזאת לא תם התהליך אל מול המומחה. גם התובעת ובית הדין הפנו אליו שאלות הבהרה נוספות. בהמשך לשאלות אלו הוסיף ד"ר רוזנטל שהוא "מאשר כי תנאי עבודתה של התובעת היו עשויים להשפיע על הופעת כאב וסבל בזמן נתון". עוד הוא הוסיף שלא ניתן לשלול קשר סיבתי בסבירות העולה על 50% בין תנאי עבודתה לבין הסבל בזמן נתון. עם זאת, קבע כי לא ניתן לקבוע שאלמלא תנאי העבודה של התובעת הסבל היה נמנע או נדחה, שכן "הגיל בו החלה התובעת לסבול מכאב הינו גיל שכיח לסבל מסוג זה והוא אינו תומך בהנחה כלשהי".

 

בהתאם לתשובה זו העביר הביטוח הלאומי למומחה שאלות נוספות באשר להשפעת תנאי העבודה על כאבה וסבלה של התובעת. לכך ענה ד"ר רוזנטל כי "השפעת תנאי עבודתה של התובעת על הופעת הכאבים אינה פחותה בהרבה (פחות מ20%) מהשפעת גורמים אחרים". עוד הוסיף כי "בהנחה שמצבה הרפואי של התובעת לא השתנה לאחר הניתוח בעמוד השדרה הצווארי והיא זקוקה להמשך טיפול רפואי קבוע... ניתן לקבוע כי מצבה מתאים לסבל מ" תסמונת כאב כרוני" (CRPS).

 

בהתאם לחוות דעת המומחה טענה התובעת כי גם אם מוסכם שאין קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר לבין תנאי עבודתה, אכן קיים קשר בין העבודה לבין הכאב ממנו היא סובלת. הכאב, לטענתה, הוא ליקוי בפני עצמו ולכן יש להכיר בה כנפגעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

 

 

קבלת התביעה

לאחר שהוצגו בפני בית הדין חוות דעת והבהרות המומחה, קיבל השופט הראל את התביעה. זאת על אף שהמומחה טען כי הליקויים בעמוד השדרה הצווארי הם תחלואתיים שלא נוצרו לפי תורת המיקרוטראומה.

 

למסקנה זו מגיע בית הדין לעבודה לאחר עיון בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה. בפסק הדין נכתב: "מאלה עולה כי המומחה מכיר בקיומו של קשר סיבתי, בסבירות של 50% ומעלה, בין הופעת כאב וסבל אצל התובעת לבין תנאי עבודתה. עוד מציין המומחה כי השפעת תנאי העבודה על הופעת אותו כאב וסבל אינה פחותה מ-20% בהשוואה לגורמים אחרים". לפיכך, קובע בית הדין כי אכן מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי העבודה לליקוי, וכך מוגדרת הפגיעה בתור תאונת עבודה.

 

לפי פסק הדין, שהתבסס על חוות דעת המומחה, "כאב וסבל יכולים להיחשב כליקוי רפואי במצבים שבהם קיימת אבחנה של תסמונת כאב בעלת אופי כרוני הגורמת להגבלה תפקודית מתמשכת" (ההדגשה לא במקור). בית הדין אינו מכיר בליקוי האנטומי בצווארה של התובעת, אלא בליקוי אחר, הכאב והסבל, שנגרם בעקבות הליקוי האנטומי. כך למעשה, מכיוון שהכאב והסבל נבעו מהתנועות החוזרות והנשנות של כיפוף הגב והצוואר מטה, ומאידך מתיחת הגב הצוואר והידיים למעלה, מכיר בית הדין בפגיעה כתאונת עבודה, על פי תורת המיקרוטארומה. 

 

לבסוף, קבע השופט הראל כי הביטוח הלאומי יישא בהוצאות התובעת בגין ההליך המשפטי בסך של 3,000 ש"ח וכן הורה להכיר בפגיעתה כפגיעת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה. (שם ההליך: עב"ל 19421-10-12. פסק הדין  ניתן ב-2 יוני 2015)

 

 

מומלץ לקרוא גם:

 

נפגעתם בעבודה? התקשרו ל"זכותי" לסיוע בזכויות רפואיות. התקשרו 5520* או צרו קשר עכשיו עם נציג "זכותי".



מכתבי תודה

"הרבה ברכות, הרבה תודות, על הליווי הצמוד והמקצועיות, העצות ההדרכה והמסירות... … מוטי דוידי

לכל המכתבים