זכויות רפואיות

שיפוצניק נפגע בעינו מטיח שנפל מהתקרה ויקבל פיצויים

פגיעה של שיפוצניק מטיח שנפל על פניו במהלך העבודה הביאה לקרע ברשתית עינו. הביטוח הלאומי סרב להכיר באירוע כתאונת עבודה והשיפוצניק פנה לבית הדין האזורי לעבודה. מומחה מטעם בית הדין קבע כי לא נראה שישנם גורמים אחרים שהביאו לקרע ברשתית והשופטת פסקה לטובתו של השיפוצניק.

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (21 ליולי 2015)

 


שלמה ברזני, יליד 1952 ושיפוצניק במקצועו, נפגע בפניו במהלך העבודה באוקטובר 2012. התאונה התרחשה בעת שבא למרוח טיח על תקרה, הטיח השתחרר מהתקרה ופגע בפניו. ברזני הגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה בגין תאונת עבודה, אך הביטוח הלאומי דחה את תביעתו. עמדת הביטוח הלאומי נשענה על הטענה שאין קשר בין האירוע לבין הפגיעה עצמה. בעקבות הדחייה, פנה ברזני לבית הדין לעבודה בנצרת.

 


המומחה קבע: אין קשר סיבתי

במהלך המשפט הסכים ברזני לרופא עיניים כמומחה. בית הדין מינה את ד"ר מרדכי צבי סילנפרויד כמומחה רפואי מטעמו. המומחה היה צריך לחוות את דעתו בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלתו של ברזני בעיניים לבין אותה תאונת עבודה. בנוסף, נדרש ד"ר סילנפרויד לענות האם ניתן לקבוע שהתאונה החישה את בואו של הליקוי או המחלה של ברזני, או אף אם ייתכן כי ללא התאונה לא היו מופיעים בכלל. חומר רפואי נוסף שעליו התבסס בית הדין כלל חומרים מבית החולים, חומרים ממרכז רפואי "העמק" ומכרטיסיו הרפואיים מקופת החולים.

 


חוות הדעת של ד"ר סילנפרויד קבעה כי "לא קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי בעין ולא ניתן לומר שהתאונה החישה את הופעת הליקוי. לפי נייר העמדה של איגוד רופאי העיניים, הרי שדרושה פגיעה ישירה לעין כדי לקשור בין חבלה והופעת קרע ברשתית. במקרה זה לפי העובדות המוסכמות, הטיח פגע בפניו של התובע, אך לא מצוין כי פגע בעיניו".

 


בעקבות תשובה זו של ד"ר סילנפרויד, דרש ברזני כי המומחה יענה על שאלות נוספות על מנת להבין כיצד נקבע כי הטיח לא נכנס לעיניו, אלא פגע רק בפניו. בין היתר, איך ניתן להסביר את הקרע ברשתית באותו היום בדיוק של התאונה. הביטוח הלאומי התנגד להפניית שאלות חדשות למומחה, מכיוון שחלקן עוסקות בקביעת עובדות ולא בחוות דעת רפואית.

 


השופטת אורית יעקבס הכריעה לטובתו של ברזני וקבעה כי יועברו שאלות הבהרה למומחה. את החלטתה נימקה כך בפסק הדין (ב"ל 49474-01-14 המוסד לביטוח לאומי נ' ב' מה-28 לאפריל 2015): "מטרתן של שאלות הבהרה למומחה בית דין להבהיר דברים שלא היו ברורים בחוות דעתו, הכל מתוך רצון, שעת יבוא בית הדין לכתוב את פסק דינו יהיו ברשותו הכלים המקצועיים או הרפואיים המלאים כדי להכריע בתביעה".

 


שינוי חוות דעת המומחה

בהמשך לקביעת בית הדין, ענה ד"ר סילנפרויד: "אם כוונת כבודה, גרגיר קטן של טיח שחדר לעין, הרי שעדיין תשובתי בעינה עומדת כי לא קיים קשר בין הדברים, אך אם בכוונת כבודה חדר גוש של חומר טיח אשר גרם לחבלה כהה בעין, הרי שאז ניתן לקשור בין האירוע והפרדות הרשתית". כלומר, ככל שבית הדין בקביעת העובדות יחליט כי אכן נפל גוש טיח, נראה שמתקיים הקשר הסיבתי. עוד קבע המומחה כי לא נמצאו נתונים אחרים שגורמים להפרדת (קרע) הרשתית. בהמשך לחוות דעת המומחה הבהירה השופטת כי "בית הדין לא התכוון ש'גרגר קטן של טיח' השתחרר אלא גוש טיח".

 


הפעם היה זה המוסד לביטוח לאומי שביקש להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה. כך למשל ביקש הביטוח הלאומי מהמומחה לקבוע שבעיניו של ברזני נמצאו ניוונים ברשתית בשלבים הראשונים (HTS), המעידים על מחלה ניוונית של רשתית שגורמת להיווצרות חורים וקרעים. כמו כן, ביקש הביטוח הלאומי מהמומחה לקבוע שתהליך הופעת הקרע ברשתית הוא תהליך ארוך שלא קורה ביום אחד.

 


ברזני התנגד להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה בטענה שהוא כבר קבע שאם מדובר בגוש טיח, הרי שיש קשר סיבתי בין התאונה למחלה ולא נמצאו גורמים אחרים למחלה. בסופו של יום, לאחר שעיינה השופטת בחוות הדעת של המומחה ובכלל החומרים הגיעה למסקנה שיש לדחות את בקשת המוסד לשאלות הבהרה נוספות.

 


חשיבותה של חוות דעת מומחה

על אף קביעת השופטת ולמרות חוות הדעת האחרונה של ד"ר סילנפרויד, הביטוח הלאומי טען בסיכומיו כי הממצאים שנמצאו בעיניו של התובע "הינם בגדר שינויים ניווניים של הרשתית המעידים על מחלה ניוונית של הרשתית הגורמת, במשך הזמן, להופעת דקיקות של שכבות הרשתית, היוצרת חורים וקרעים ומכן שהיה מקום לברר עם המומחה עניין זה". עוד הוסיף הביטוח שלאומי שבממצאים הרפואיים לא הייתה עדות לחבלה משמעותית, לא בפניו של ברזני ולא בסביבות עין שמאל שלו, והפרדת הרשתית יכולה להיגרם באופן עצמאי וללא קשר לחבלה ישירה.

 


השופטת ניגשה להכרעה בעניין ברזני והביטוח הלאומי והדגישה כי חוות דעת המומחה היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל בית הדין מייחס לה משקל מיוחד. האובייקטיביות של מומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מכיוון שהוא אינו מקבל שכר מהצדדים. כמו כן, ציטטה השופטת מפסקי דין קודמים שקבעו שבית הדין לא יסטה מקביעותיו של המומחה "אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן".

 


לשיטתה של השופטת, מאחר והמומחה קבע כי אם אכן מדובר בגוש של חומר שגרם לחבלה כהה בעין, אז ניתן לקשור בין האירוע והקרע ברשתית. לכן החליטה השופטת לקבל את תביעתו של ברזני. יחד עם זאת, לא נקבעו הוצאות טרחה, מכיוון שברזני יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

 

 

 


תאונות עבודה - קריאה נוספת