זכויות רפואיות

עובד נפגע בעינו בגלל וו תליה וזכה לפיצוי כספי

עובד שנפצע בעינו לאחר שנדקר מקולב תליה (וו תליה) טען כי היה על מעסיקתו לדאוג לו לסביבת עבודה בטוחה. לאחר חילוקי דעות בין העובד והמעבידה באשר להשתלשלות האירועים במהלך התאונה, קיבלה שופטת בית משפט השלום בחיפה את גרסת העובד, על אף הסתירות שבה. לבסוף קבעה כי על המעסיקה מוטלת האחריות לתאונה ולכן עליה לפצות את העובד ב 199,399 ש"ח.

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (5 למרץ 2015)

 

 


העובד, ויטלי זובוב, עבד בחברת עבודות מתכת וחשמל ונפגע בתאונת עבודה במסגרת ניקיון מחסן בינואר 2007. תוך כדי עבודה, הרים העובד את ראשו, מוט ברזל נכנס לו בעין ימין וכתוצאה מכך נחבל קשות בעינו. העובד פנה לטיפול בבית חולים רמב"ם, שם אובחן לו פצע חודר לעין ימין. לבסוף עבר ניתוח דחוף לסגירת הפצע, אושפז במשך חמישה ימים ונדרש לטיפולים רבים.

 


הקרב על העובדות

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולעובד נקבעו 19.25% נכות בגין ליקויים שונים. עם זאת, החברה מצדה טענה כי העובד לא עמד בנטל המוטל עליו כדי להוכיח את נסיבות הפגיעה.

 


עוד טענה החברה כי עדות העובד אינה אמינה ונמצאו בה תמיהות וסתירות מהותיות. כך למשל טענו כי הייתה סתירה בתיאור של מוט הברזל ממנו נפגע התובע. בכתב התביעה טען שמדובר במוט באורך של מטר ולמעסיק מסר גרסה אחרת. כשעימתו אותו מול הגרסה שמסר למעסיק החל להתבלבל ולפתע טען כי וו לתליית מפתחות ומוט ברזל הם אותו הדבר ומדובר במוט קצר יותר משתיאר בכתב התביעה. סתירה אחרת נגעה לתיאור התאונה עצמה. לפי גרסה אחרת התאונה ארעה בעת שהרים העובד חפצים מהרצפה ולפי אחרת לאחר שהתכופף בכדי לשים דברים על הרצפה.

 


במהלך המשפט הגיעו עדים מטעם העובד ומטעם החברה. עדויות מנהל העבודה והמחסנאי בעת התאונה העלו כי אותו וו תליה אינו יכול לפגוע פגיעה חודרנית בעין של אדם שהתכופף והתרומם מתחתיו מכיוון שהוו מכופף ומעוגל עלפי מעלה ולא בעל קצה חד וישיר.

 


לאחר ששקלה את טענות הצדדים והקשיבה לעדויות, פסקה לבסוף השופטת אספרנצה אלון בפסק הדין מה-22 לינואר 2015 (ת"א (חיפה) 36811-05-12 - ויטלי זובוב נ' ה.צ.הרשקוביץ חברה לעבודות מתכת וחשמל בע"מ ואח'): "על אף שאין להקל ראש בסתירות אלו, עדיין מצאתי כי נסיבות התאונה הוכחו וכי התובע אכן נפגע מוו תליה שהיה מצוי במחסן בעת התאונה". עוד הוסיפה כי "מדובר בתובע שאינו שולט בשפה העברית. אכן הפריז באשר לאורך המוט או הוו, אך אין בהפרזה זו כדי ללמד כי הפגיעה בעינו של התובע לא נגרמה מאותו וו תליה".

 


באשר לתיאורים וההדגמה של התובע, כתבה השופטת כי סביר שמדובר באירוע שאירע במהירות וסביר שלפני התאונה לא שם לב העובד לפעולות המדוייקות שביצע לפני הפגיעה. מעבר לכך הסתמכה השופטת על ראיות חיצוניות לעדות שלו. כך למשל בהודעה הראשונה לאחר התאונה, עליה חתומה החברה, צויין: "סידר ארגזים במחסן ונפגע בעינו מוו תליה". בתעודה מחדר המיון גם כן נכתב כי: "היום בעבודה בעת שניקה מחסן הרים את ראשו ונחבל בעין ימין ממוט ברזל. במיון עיניים אובחן פצע חודר לעין ימין".

 


על כל אלו הוסיפה השופטת בפסק הדין: "על אף ידיעת הנתבעת (החברה) על הנסיבות הנטענות של התאונה, נמנעה מלצלם את וו התליה המדובר, גם לא בטרם הסרתו מהמחסן מאוחר יותר. מתצהירו של מנהל העבודה עולה כי סמוך לאחר התאונה שוחח עם התובע וכי כבר אז עלו בליבו תהיות באשר להגיון שבגרסתו של התובע ועדיין, לא מצא העד ו/או מי מטעם הנתבעת לנכון לצלם את וו התלייה". עוד הודגש שהחברה לא הסתייגה בשום שלב מתיאור העובד לנסיבות של אותה תאונת עבודה ולא בדקה אותן, על אף שהמחסן בו התרחשה תאונת עבודה זו נמצא בשליטתה. ואכן, בסופו של דבר הוחלט לקבל את גרסת העובד לתאונה.

 

 


הנטייה לדקדק עם המעביד

העובד טען כי יש להטיל על החברה את האחרית לתאונת עבודה. לטענתו, החברה הייתה צריכה לספק לו סביבה בטוחה ללא מפגעים וללא חפצים מסוכנים, ואילו החברה לא פיקחה על ביצוע העבודה ולא סיפקה אמצעים להגנה. אף בעדויות של החברה באשר לתאונה נכתב על מוטות הברזל: "הורדנו אותם, ברגע שהמסכן הזה נפגע".

 


החברה מצדה טענה כי אין להטיל עליה אחריות מכיוון שהאחריות של המעסיק אינה מוחלטת ויש להוכיח כי החברה התרשלה. במקרה זה, לגרסת החברה, התאונה ארעה עקב חוסר תשומת ליבו של התובע וללא רשלנות מצד החברה. עוד הוסיפה כי המחסן היה גדול מספיק ובטיחותי. וו התליה היה וו של כמה סנטימטרים מכופפים שאין סיכוי שיכולים לפגוע פגיעה חודרנית בעין של אדם המתרומם מתחתם.

 


השופטת הכריעה כי אכן האחריות של החברה אינה מוחלטת אבל הנטייה כיום היא לדקדק עם המעביד ולהטיל עליו אחריות מוגברת לספק סביבת עבודה בטוחה. לסוגיית האשם של העובד נכתב בפסק הדין כי "הנטייה כיום הנה להימנע מהטלת אשם תורם על העובד, אלא במקרים בהם הוכחה תרומתו הממשית לקרות התאונה". לגבי המחסן הוסיפה השופטת כי היה מדובר בקונטיינר מבולגן שהיה דורש סידור וניקיון ובמקרה זה על החברה היה לוודא היעדר מפגעים כגון וו התליה.

 


קביעת נכות תפקודית

הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי העובד לא "איבד את מקצועו" ו"מסוגל לעבודתו". כאמור, הנכות התפקודית שנקבעה עמדה על 19.25%. על כך כתבה השופטת: "הלכה ידועה היא כי נכות תפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודיות של מי שנפגע גופנית. אם כן, יכולה להיות זהה או דומה לנכות רפואית, אך גם יכולה להיות שונה ממנה". עוד ידוע, לפי פסק הדין, כי "בקביעת שיעור הנכות התפקודית יש לתת את הדעת על נסיבותיו הפרטניות של הנפגע, עיסוקו, השכלתו, גילו, מידת השפעתה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק באותו המקצוע ויכולתו לשוב ולעסוק בו ובאותו מקום עבודה בו עבד קודם לתאונה".

 


במקרה זה, לנוכח הפגיעה והנכות בעין, הגיל הצעיר של העובד, נתוניו האישיים ומקצועו כמסגר, קבע בית המשפט כי אין זה מן הנמנע שללא התאונה היה עולה שכרו של העובד מהשתכרותו היום. השופטת קובעת שלא יהיה נכון להעמיד את הנכות התפקודית בגובה הזהה לנכות הרפואית, אבל גם לא יהיה נכון להתעלם כלל מהנכות הרפואית והשלכתה על התפקודית. לכן, העמידה השופטת את הנכות התפקודית על 10%.

 


קביעת נזק

בבואה לקבוע את גובה הנזק פנתה השופטת לדו"ח רציפות העבודה של המוסד לביטוח לאומי וממנו למדה כי התובע עבד בחברה במשך שנתיים ולעתים גם בעבודות אחרות במקביל. לפיכך, היא קובעת כי לא יהיה נכון לומר שהעובד לא עבד כלל, אבל הכנסתו נפגעה בצורה ממשית. לאחר חישוב, שכולל את הנכויות הזמניות, נקבע כי הפיצויים שמגיעים לעובד עבור אבדן שכר בעבר הם 86,854 ש"ח.

 


לפיצויים אלו נוספו גם 140,368 ש"ח עבור אבדן השתכרות בעתיד, מכיוון שהנכות עשויה לפגוע בסיכויי העובד להתקבל לעבודות נוספות בתחום עיסוקו. עבור כאב וסבל נפסקו לו 60,000 ש"ח בשל נכותו, והעובדה שנדרש לעבור שלושה ניתוחים באשפוז. בנוסף, נקבע פיצוי גלובלי בסך 10,000 ש"ח עבור עזרת צד ג' לעבר ולעתיד. זאת עקב העזרה שנזקק לה התובע בתקופת האשפוז ואי הכושר. מכל אלו נוכו פיצויי המוסד לביטוח לאומי ונוספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 


חישוב פיצויים

  • אובדן השתכרות בעבר - 86,854 ₪
  • אובדן השתכרות בעתיד - 140,368 ₪
  • כאב וסבל - 60,000 ₪
  • עזרת צד ג' - 10,000 ₪
  • סה"כ - 297,222 ₪
  • ניכויי מל"ל - 97,823 ₪
  • סה"כ לאחר ניכוי - 199,399 ₪ 

 


קריאה נוספת: