זכויות רפואיות

פגיעה בכתפיים - תאונת עבודה

פיצוי כספי 140,000 ש"ח לאדם שנפצע בעת סחיבת משקלים כבדים: עובד שעסק בדחיסת קרטונים במלון באילת נפצע בכתף שמאל בעת עבודתו. הביטוח הלאומי הכיר בו כנפגע עבודה והעובד תבע את בית המלון על כך שחב כלפיו חובת זהירות בעבודה והיה עליו לדאוג לו לתנאי בטיחות אופטימאליים. בית המלון הכחיש את התאונה וטען כי האשמה כולה על העובד. בית משפט השלום באילת קבע: העובד יפוצה.

 

עובד במלון "לגונה" באילת, אשר היה אחראי על צוות עובדי הניקיון במלון, גלגל חבילת קרטונים מחדר האשפה לעבר נקודת האיסוף ונפצע בכתף שמאל. הביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה ונקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור של 15%.

 


הפגיעה בכתף
עבודתו של עובד המלון כללה פינוי של חדר האשפה של המלון, חדר קטן ובו מכונה לדחיסת קרטונים הנקראת "דחסנית". כחלק מעבודה זו היה על העובד להעביר קרטונים שנפלטו מה"דחסנית" לנקודת איסוף לטובת מחזורם. את הפעולה הזו ביצע העובד 3 פעמים בשבוע. מאחר ומשקל כל חבילה בהיקף מלא הגיע ל-300 ק"ג, הזזת החבילה מצריכה הסתייעות בעובד נוסף או בציוד עזר.

 

כך העיד העובד במשפט שנערך בבית משפט השלום באילת: "אחת המשימות שהיה עלי לבצע בתוקף תפקידי היא דחיסת קרטונים במכבד דחיסה של 30 טון, לחבילות שמשקלן כ 300 ק"ג. המכבש נמצא בחדר הזבל וממוקם במקום צר שקשה מאד לנוע בקרבתו ואני, הייתי מבצע את כל הפעילות באופן ידני ללא עזרה וללא עגלת עזר להעמסה לשם העברת חבילות קרטונים דחוסים לנקודת איסוף..."

 


ב17.8.2010, היום בו נפצע העובד, הוא עסק בדחיפת חבילת קרטונים וחש כאב עז בכתף ידו השמאלית. העובדים במלון שאלו אם הוא זקוק לפינוי לבית החולים אך העובד השיב בשלילה מכיוון וחשב שמתח שריר והכאב יחלוף לאחר מנוחה.

 

אלא שביום למחרת הכאבים לא חלפו והעובד הגיע לבית החולים "יוספטל" באילת, שם נבדק ושוחרר לאחר שאובחנה פגיעה בכתף שמאל. משהמשיך לחוש כאבים, פנה לקופת החולים והחל בטיפול רפואי משקם. בבדיקות נוספות שנערכו לעובד אובחן קרע בשריר הכתף שאינו מאפשר שיקום.

 


העובד קיבל חופשת מחלה ופנה לביטוח הלאומי לשם קבלת דמי פגיעה בעבודה וקביעת דרגת נכות. לאחר חופשת מחלה של כחודשיים, חזר לעבודתו, אך מכיוון שנמשכו הכאבים, רופא תעסוקתי האריך את חופשת המחלה. לאחר חודש נוסף, פוטר מהעבודה ונותר מובטל.

 

 


טענת המלון: העובד אחראי לפציעה
לטענת העובד, כפי שתואר בפסק הדין של בית המשפט השלום באילת, "הוא נאלץ לגרור חבילות במשקל כבד במיוחד ללא אמצעים מתאימים וללא סיוע, מאחר שפניותיו במהלך שנות עבודתו [..] לסיוע ואספקת עגלה מתאימה, לא נענו". לטענתו, המלון חב כלפיו חובת זהירות ועליו ליצור תנאי עבודה בטוחים שימנעו נזק גופני במהלך העבודה. מכיוון שלא עשה זאת, המלון התרשל והוא אחראי לאירוע ותוצאותיו.

 


המלון וחברת הביטוח של העובד טענו כי האחריות דווקא מוטלת על העובד (התובע). לטענתן, התובע לא דחף קרטונים, או דחף קרטונים למרות הקשיים בהם נתקל, לא דיווח על הקשיים בהם נתקל, לא ביקש עזרה או אמצעי הרמה, ולא השתמש באלו שהיו לרשותו.

 

עוד טענו, כי התובע הרים את החבילה במקום לדחוף אותה, וזאת בניגוד להוראות ולהנחיות. לא זאת בלבד, אלא שלעומת גרסת העובד, טענו הנתבעים, המלון וחברת הביטוח, כי משקל חבילות הקרטונים נמוך משמעותית ממה שסיפר העובד. באשר לפגיעת הכתפיים של העובד, נטען שהיא לא משפיעה על תפקודו בעבודה או בכושר ההשתכרות שלו.

 

 

 

תאונת עבודה ללא עדים

העובד סיפר על אירוע תאונת העבודה בתצהירו לבית המשפט. הוא תיאר את פעולת דחיסת הקרטונים שהתבצעה שלוש פעמים בשבוע, ואת הפעלת דחיפת הקרטונם באמצעות לחצן חשמלי. פעולה זו יוצרת קרטונים דחוסים שנערמים לחבילה, נקשרים על ידי המכונה ונפלטים לרצפה. הערימה שנוצרת חוסמת את דלת היציאה ולכן מאלצת את העובד להפוך את החבילה ולהרחיקה בגרירה. פעולה זו דורשת הפעלת כוח, מה שגרם לעובד לכאב חזק ביד שמאל.

 


כך תיאר העובד בתצהירו: "עובדים שהגיעו למקום ושמעו את צעקתי. שאלו באם אני צריך פינוי לבית חולים ואני השבתי בשלילה, כי חשבתי שמתחתי שריר והכאב יחלוף לאחר מנוחה. גם קצין הביטחון הגיע וכתב דוחות על הגשת עזרה ראשונה ותוצאות בדיקה בשטח שהסתכמה בחוות דעת שהכל בסדר בחדר הזבל, וכי אני סירבתי להתפנות לבית חולים".

 


התאונה עצמה התרחשה ללא עדים והמלון מצדו הכחיש באופן כללי את עצם קרות התאונה ואת הנזק שנגרם בעקבותיה. הנתבעים טענו שהעובד שינה את גרסתו ובעדות בבית המשפט טען, בניגוד לתצהיר, כי לא צעק ואף עובד לא הגיע למקום כששמע את צעקתו. גם העובדה כי העובד חזר לעבודה לאחר האירוע, חיזקה, לטענת הנתבעות, את הגרסה לפיה התאונה מוטלת בספק. לא זאת בלבד, אלא שהעובד הסתיר מבית המשפט כי היה מועמד לפיטורין לפני התאונה ולכן ניסה "להלביש" בעיות שהיו לו על מקום עבודתו.

 


השופטת שוש שטרית, מבית משפט השלום באילת, דחתה את גרסת הנתבעים וקבלה את גרסתו של העובד. בפסק דינה ציינה: "נחה דעתי לקבוע כי עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות התאונה וכי זו נגרמה במקום עבודתו ובעת ביצועה". שטרית התייחסה גם לסתירות שבין התצהיר לעדות והסבירה כי לא מדובר בסתירות מהותיות היורדות לשורש הדברים. בנוסף, נציגי המלון לא הצליח להוכיח כי העובד היה מועמד לפיטורים.

 

 

אחריות בית המלון לסביבת עבודה בטוחה
על פי הפסיקה הרווחת, ההלכה היא שמעביד חב חובת זהירות כלפי עובדו. לפי הפסיקה "מדובר בחובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי ביטחות אופטימאליים." כחלק מחובה זו, על המעביד לספק סביבת עבודה בטוחה, להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויין במקום העבודה ובתהליך העבודה, להנהיג שיטות עבודה נאותות ולפקח על ביצוען.

 


בנוסף לחובה זו, צריך לבחון האם האדם הסביר יכול היה לצפות בנסיבות המקרה הספציפיות את התרחשות הנזק שנגרם. אם התשובה היא חיובית, אז היה גם על המעסיק לצפות את הנזק.

 


בעניין העובד, הוא כתב בתצהירו שמתוקף תפקידו הוטלו עליו עבודות פינוי וניקיון ודחיסת קרטונים. בגלל מגבלת המקום ומקומו של המכבש, חבילה של קרטונים הנפלטת לרצפה מונעת את פתיחת דלת היציאה ויש הכרח להפוך את החבילה ולהרחיקה תוך כדי גרירה. העובד הודה בבית המשפט כי אין זו הפעם הראשונה שהוא הופך את הערימה בעצמו, וכי עשה זאת מבלי לבקש עזרה מכיוון שהיה מדובר בסוף המשמרת וכי רצה שהעבודה תימשך כדי למנוע תלונות ממעסיקיו.

 


בפסק דינה קבעה השופטת שטרית כי  "במהלך עבודתו לא ביצע התובע כל פעולה חריגה משגרת הפעולות אותן נהג לבצע בחדר האשפה, אלא ביצע את אותן פעולות כמו פעמים רבות בעבר, פעולות שאמנם ידע כי הן קשות ובעייתיות, אם כי לא סבר כי הוא יכול להיפצע מביצוען נוכח שנהג כדרך שגרה לבצען".

 


בנוסף נכתב בפסק הדין, כי התנאים בהם ביצע העובד את עבודתו אלו התנאים שקבע בית המלון. תנאי העבודה חסרו הוראות, הנחיות ותדרוך בנוגע לאופן הזזה או גלגול, או הוצאת חבילות מחוץ לחדר האשפה. תנאי העבודה לא הותירו לעובד ברירה, אלא לעשות בידו ובכוחו ככל שיכול על מנת לאפשר המשך העבודה והשלמתה. בשום שלב המלון לא סיפק לעובד עגלת מסע לצורך הובלת החבילות הדחוסות ובקשותיו של העובד לספק לו עגלה לא נענו.

 


בסופו של דבר נקבע כי המלון לא הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי לאפשר לעובד לבצע את עבודתו בתנאי בטיחות אופטימאליים וכי לא מדובר ברשלנותו או חוסר זהירותו של העובד שהביאו לתאונה. לפי מבחן הצפיות, המלון היה צריך לצפות את אפשרות הפציעה של העובד בתנאי העבודה שכללו מכבש לדחיסת קרטונים והעברת חבילות כבדות מנשוא ממקום למקום.

 

 


קביעת הפיצויים
בתביעה שהגיש העובד לביטוח הלאומי נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 15%. עם זאת, הרופא המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר טאובר, קבע כי נכותו האורטופדית של העובד היא 10%, ללא נכות תפקודית, וקבע לו נכות זמנית של 20% לתקופה של 3 חודשים מיום תאונת העבודה.

 


בנוסף, קבע בית המשפט לעובד פיצויים בגין אבדן כושר השתכרות לעתיד בסך 120,000 ש"ח + כאב וסבל בסך 20,000 ש"ח. מסך כל הפיצוי, העומד על 140,000 ש"ח, נוכו תגמולי הביטוח הלאומי שכללו דמי אבטלה, דמי פגיעה וקצבת נכות בסך כולל של 113,085 ש"ח. בנוסף, נפסקו לעובד שכר טרחה והוצאות בית משפט.



חישוב הפיצויים:

  • אבדן כושר השתכרות: 120,000 ש"ח
  • כאב וסבל: 20,000 ש"ח
  • הפחתת תגמולי מל"ל: 113,085 ש"ח
  • סה"כ: 26,915 ש"ח

 

  • מוסד: בית משפט השלום באילת
  • מותב: השופטת שוש שטרית
  • הליך: ת"א 33468-12-12 טשולניג נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ ואח'
  • תאריך: ניתן ב-02 מאי 2016

 

 

 

מילות חיפוש: פציעה בכתף, פגיעה בכתף, פגיעה בכתפיים, כתפיים פצועות, פציעה בכתפיים, תאונת עבודה בכתפיים, פגיעת עבודה בכתפיים.

 

 

 

קריאה מומלצת - תאונות עבודה

 

נפגעת בתאונת עבודה? פנה לצוות "זכותי" לטיפול בזכויותיך הרפואיות. התקשר 5520* או מלא שם וטלפון באתר. רוצה הוכחות? הנה מכתבי התודה של לקוחותינו הרבים.



מכתבי תודה

"הרבה ברכות, הרבה תודות, על הליווי הצמוד והמקצועיות, העצות ההדרכה והמסירות... … מוטי דוידי

לכל המכתבים