זכויות רפואיות

פגיעה בברך - תאונת עבודה

אבן עפה ממשאית ופגעה בברכו של שליח בעת מילוי תפקידו. השליח נפגע בברכו ונגרם לו נזק פיזי ונפשי. מאז התאונה לא הצליח להחזיק בעבודה יציבה ונפגע כושר השתכרותו. על אף נזקיו, סירבה חברת הביטוח לשלם לנפגע ואף טענה כי כלל לא התרחשה תאונה. ביהמ"ש השלום בחיפה: השליח יפוצה ב- 600,000 ₪

 

במהלך נובמבר 2010 נפגע שליח בעת מילוי תפקידו, כאשר אבן שעפה ממשאית שנסעה לפניו פגעה בברכו. השליח, יליד 1981, הגיש תביעה לפיצוי בעבור נזקיו נגד חברת הביטוח. כפי שעלה מהתיעוד הרפואי שהוצג בראיות בהליך בבית המשפט, במועד התאונה פנה השליח לקופת חולים עקב תלונות על כאבים בברך. שם בוצע לו קיבוע על ידי חבישה והוא זומן למעקב לפי הצורך. התובע פנה לחברת הביטוח על מנת לממש את פוליסת ביטוח החובה שלו. משסירבה לשלם, הגיש תביעה כנגדה.

 

 

תאונה? תוכיח
בכתב ההגנה שלה הודתה חברת הביטוח כי לשליח אכן הייתה פוליסת ביטוח חובה, אך לטענתה כלל לא התרחשה תאונה. לגרסת חברת הביטוח, השליח לא דיווח למשטרה אודות התאונה, נמנע מלפרט את ההשתלשלות הרפואית מיד לאחר התאונה ולא טופל בבית חולים מיד לאחר התאונה.

 

בנוסף, טענה חברת הביטוח כי השליח סירב להמציא תצהיר נסיבות והוציא תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה רק לאחר חודשיים ממועד התאונה, לכאורה. עוד טענה חברת הביטוח כי הודעת השליח בטופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה מציין כי הוא נפגע מאבן שהייתה על הכביש לאחר שהמשאית נסעה עליה.

 

צילום רנטגן - פגיעת ברך - תמונה להמחשה בלבד

תמונת המחשה: צילום רנטגן של פגיעת ברך 

 

את העובדה כי הוא לא נזקק לטיפול רפואי עד ינואר 2011, הסביר השליח בכך שבאותה העת לא הזדקק לטיפול רפואי נוסף. לגרסתו, מלבד מנוחה והרמת הרגל, לא נדרש טיפול פיזי כלשהו. לצד הוכחות אלו של השליח, התרחשות אירוע התאונה קיבל ביסוס גם בכך שהחברה תחתיה היה מועסק השליח חתמה על הטופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה. בפסק הדין של בית משפט השלום בחיפה נקבע כי אכן התרחשה תאונת דרכים וכי יש לדחות את טענות חברת הביטוח.

 

מצבו הבריאותי והנפשי של הנפגע
מראיות שהובאו במהלך ההליך המשפטי, עלה שבשנים שלפני תאונת הדרכים, לשליח היו מגבלות רפואיות שונות. כך למשל עד גיל חמש הוא סבל מאסטמה קשה, בתקופת בית הספר נטל ריטלין עקב חוסר ריכוז וליקויי למידה. לא זאת בלבד, אלא שבתיעוד של ביקורו אצל רופאה פסיכיאטרית מיוני 2006 בעקבות תלונות על מתח וחרדה, נרשם כי שיפוטו תקין אולם "מצבו הנפשי אינו יציב".

בנוסף, עלה כי השליח היה מעורב בשלוש תאונות דרכים נוספות פרט לתאונה המדוברת. כאשר היה בן 26, ביולי 2007, היה מעורב בתאונת דרכים בה נפגע בבית החזה ובכף רגל שמאל. במרץ 2009, כאשר היה בן 28, היה מעורב בתאונת דרכים נוספת בה נפגע בצוואר, בגב התחתון, באגן ובכתף. התאונה השלישית התרחשה בנובמבר 2009, בה נפגע בכתף רגל שמאל.

בבדיקה של רופא במועד התאונה, עקב תלונות השליח על כאבים בברך שמאל, צוין כי קיימת נפיחות וישנה הגבלה בתנועה עקב כאבים. בבדיקת MRI שבוצעה לו ביוני 2011 אובחנו קרעים במיניסקוס, ברצועה הצולבת הקדמית והאחורית בברך שמאל.

 

כפי שצוטט בפסק הדין של בית משפט השלום בחיפה, בסיכום ביקורים אצל רופאה פסיכיאטרית במהלך 2011 "נרשם כי התובע סובל מזה כשנתיים ממצב רוח לא יציב עם נטייה למצב דכאוני, על רקע משבר משפחתי והתעללות בילדותו". עוד צוין כי אינו מסוגל לשבת פרק זמן ממושך במקום אחד, וכי עקב חוסר התמדה הוא עבד במקומות עבודה שונים לפרקי זמן קצרים. עוד נרשם כי הוא מקבל טיפול תרופתי".

במכתב שהובא בפני ביהמ"ש על ידי ד"ר איליה רזניק, מומחה לפסיכיאטריה ממכון רפואי לנוירופסיכואטריה אבחנתית, כללית ומשפטית, כללית ומשפטית צוין כי התובע סובל כשנה מתסמונת כאבים כרוניים בשל הפגיעה בברכו, וכי הינו בעל הפרעת אישיות סכיזוידית וסובל מהפרעה פוסט-טראומטית. גם במכתב של ד"ר תמר ישי, מומחית לרפואה לשיכוך כאב, נרשם כי הוא סובל כשלוש שנים מכאב נוירופטי כרוני בברכו ונזקק לטיפול תרופתי. התובע אף בעל רישיון להחזקה ושימוש בקנביס לטיפול בכאבים.


החלטות הביטוח הלאומי
בועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי נקבעו לתובע שיעורי נכות אורתופדית זמנית בשיעור של 50% לתקופה שלאחר התאונה במשך שלושה וחצי חודשים, 40% לתקופה מאוחרת יותר של תשעה חודשים ו-30% לתקופה נוספת של שמונה חודשים. בסופו של דבר, החל מספטמבר 2012, נקבעה לו נכות אורתופדית יציבה בשיעור 20%.

בנוסף, הוחלט על ידי הביטוח הלאומי כי אין מקום לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה מכיוון שאין לתובע מגבלה בעבודתו כשליח. בתחום הפסיכיאטרי נקבעה נכות זמנית בשיעור של 10% למשך כשנה. השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה קובע כי אין מקום להתערב בהחלטותיו של הביטוח הלאומי והוא מקבל אותן לצורך התביעה.


המצב התעסוקתי
בסיכומי הביקור מהרופאה הפסיכיאטרית נרשם כי התובע הושעה מבית הספר בגיל 16 והחל לעבוד בעבודות מזדמנות ובצבא שירת שירות מלא. בחקירתו במהלך המשפט אמר כי סיים 12 שנות לימוד ושלאחר השירות הצבאי נכנס לשוק העבודה. מתלושי המשכורת שהוגשו כראיות עולה כי ממוצע שכרו החודשי בחברה בה עבד כשליח לפני תאונת הדרכים היה 5,614 ₪.

מדו"ח הביטוח הלאומי שהוגש לבית המשפט עולה כי לאחר התאונה המשיך לעבוד כשליח בחברה עד לחודש מאי 2011. התובע ציין כי פוטר מעבודתו כשליח על קטנוע לאחר שעקב הכאבים לא עלה בידו לתפקד כבעבר. לאחר מכן עבד בשתי חברות אחרות כנציג טלפוני וכראש צוות טלפנים במשך חודשים ספורים בלבד עד לפיטוריו. כראש צוות טלפנים שכרו עמד על 8,508 ₪ והוא ציין שפוטר גם מחברה זו אך המשיך לשתף עמה פעולה כעצמאי.

במקביל לעבודותיו כשכיר התחיל התובע לימודי הנדסאי והמשיך ללימודי פיתוח תכנה. הוא אף נרשם באגף המכס ומע"מ כעוסק פטור של עסק לבניית אתרים ושיווק רשתי.


אבדן כושר ההשתכרות
התובע תבע את חברת הביטוח בעבור הפסדי שכר ואבדן כושר השתכרות וביסס את הנזקים הללו על בסיס נכות תפקודית של 30%. הנתבעת טענה כי דווקא מכיוון שטרם רכש מקצוע בעת התאונה, הוא לא יתקשה לבחור מקצוע המתאים לאפשרויות התעסוקה באופן שמגבלתו הרפואית לא תשפיע על כושר השתכרותו ולכן לא נותרה לו נכות תפקודית.

כאשר בתי המשפט קובעים את דרגת הנכות התפקודית הם נעזרים בשיעור אחוזי הנכות הרפואית. עם זאת, לא מדובר במבחן רפואי בלבד. כך כותב בפסק דינו השופט גולדקורן: "בקביעת שיעור הנכות התפקודית יש להביא בחשבון את עיסוקו של הנפגע, השכלתו, גילו, מידת ההשפעה של הנכות הרפואית על היכולת לשוב לאותו מקום עבודה, הימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי ימשיך לעבוד, מצב התעסוקה בשוק הרלוונטי ונסיבות נוספות היכולות להשפיע על תפקודו של הנפגע".

בעניינו של התובע, קובע השופט גולדקורן כי נגרמה לו נכות תפקודית בהתבסס על בדיקות ה-MRI, הפיטורין לאחר חצי שנה ממועד התאונה והנדידה שלאחר מכן בין מקומות עבודה שונים, מהם גם פוטר כעבור פרקי זמן קצרים. אולם הוא הוא פנה ללימודים ופתח עסק לבניית אתרים ושיווק רשתי אך לדידו של השופט "לא הוכח כי צעד זה הביא לשיפור במצבו הכלכלי; הביטחון התעסוקתי היחסי שהיה לו עובר לתאונה חדל להתקיים לאחריה, ובחלוף כחמש שנים לאחר התאונה הוא לא מצא עיסוק או מקום עבודה יציבים, עם רמת הכנסה או השתכרות השקולה לזו שהייתה לו לפני התאונה."

לנוכח קביעות אלו, הוחלט כי שיעור נכותו התפקודית של העובד זהה לשיעור נכותו הרפואית, כלומר 20%. בשיעור זה יש לראות גם את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות.


חישוב אבדן ההשתכרות
בפסק הדין צוין כי נתוני ההשתכרות שהובאו מהתקופה שלאחר התרחשות תאונת הדרכים היו חלקיים ולא אפשרו לקבל תמונה מלאה אודות השתכרותו של התובע. לפיכך, בקביעת הפסדי ההשתכרות השתמש השופט גולדקורן בדרך חלופית והיא קביעת השכר על פי שיעורי הנכויות הזמניות והנכות הצמיתה התקופות שלאחר התאונה ועד למועד פסק הדין. זאת בהתבסס על ממוצע שכרו של התובע כשליח עובר לתאונה. שכר זה עמד על 5,614 ₪, ובשערוך להיות 6,255 ₪.

על מנת לחשב את בסיס השכר לעתיד, בוחן השופט את עבודתו של התובע לאחר התאונה. לבסוף הוא קובע כי "בסיס השכר לעתיד יועמד על השכר הממוצע במשק, הכולל את כל השכירים במשק, כולל עובדים זרים". שכר זה עמד, נכון לכתיבת פסק הדין ביוני 2016, על 9,413 ₪ ברוטו, ולאחר ניכוי מס הכנסה החל בהתאם לנתוניו של התובע - 8,754 ₪.

 

ריכוז נתונים לצורך חישוב הנזקים כפי שהופיעו בפסק הדין:

  • תאריך לידתו של התובע - 21.8.1981
  • מועד התאונה - 28.11.2010
  • גילו של התובע במועד התאונה - 29
  • נכות רפואית - נכויות אורתופדיות זמניות:
  • 50% לתקופה 15.12.2010 - 31.3.2011
  • 40% לתקופה 1.4.2011 - 31.12.2011
  • 30% לתקופה 1.1.2012 - 31.8.2012
  • נכות רפואית אורתופדית צמיתה - 20% החל מיום 1.9.2012
  • נכות תפקודית - 20%
  • שיעור הגריעה מהשכר - 20%.
  • תקופת אי כושר - 17 ימים.
  • בסיס השכר לעבר - 6,255 ₪.
  • בסיס השכר לעתיד - 8,754 ₪.
  • מאז התאונה ועד למועד מתן פסק הדין חלפו - 5 שנים ו-6 חודשים.
  • משך התקופה שנותרה ממועד פסק הדין ועד גיל הפרישה של שכיר (67) - 32 שנים ו-2 חודשים.


על בסיס נתונים אלו חושב גובה הפיצויים בראשי הנזק השונים. ככל שמדובר בפיצוי בגין העבר - נבחנו רכיבי הנזקים המיוחדים על-פי הראיות שהובאו, ובמידת הצורך העריך אותם השופט. בסופו של יום נפסקו לתובע פיצויים עבור נזקים שונים: הפסדי השתכרות בעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, עזרת צד שלישי בעבר ובעתיד וכאב וסבל. הפיצוי עבור ראשי הנזק עמד על סך כולל של כ-598,595 ש"ח. מאלו נוכו ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי בסך 314,202 ₪ בהם מענקים וקצבאות. בנוסף, חויבה חברת הביטוח לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך כ-15% מסכום הפיצויים.


סיכום הנזקים:

  • הפסד השתכרות בעבר: 107,899 ₪
  • אבדן כושר השתכרות בעתיד: 433,854 ₪
  • הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד: 10,000 ₪
  • עזרת צד שלישי בעבר ובעתיד: 10,000 ₪
  • כאב וסבל: 36,842 ₪

==============================

  • ניכויים: 314,202 ₪-
  • סך הפיצוי לאחר הניכויים: 284,393 ₪ 




ההליך: ת"א 31275-10-13 ש. ז. נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")
בפני: בית משפט השלום בחיפה
שופט: אורי גולדקורן
מועד מתן פסק הדין: 10/06/16 

 

 

קריאה מומלצת - תאונות עבודה

 

נפגעת בתאונת עבודה? פנה לצוות "זכותי" לטיפול בזכויותיך הרפואיות. התקשר 5520* או מלא שם וטלפון באתר. רוצה הוכחות? הנה מכתבי התודה של לקוחותינו הרבים.



מכתבי תודה

"הרבה ברכות, הרבה תודות, על הליווי הצמוד והמקצועיות, העצות ההדרכה והמסירות... … מוטי דוידי

לכל המכתבים