זכויות רפואיות

נפילה מסולם - תאונת עבודה שסופה פיצוי נדיב

עובד אחזקה שעבד במפעל חיתוך וכיפוף פח נשלח על ידי מעבידו לתקן מזגן. העובד עלה על סולם, נפל וריסק את הברך. בית משפט השלום פסק פיצויים על סך 909,400 ש"ח, וקבע: "על המעביד אחריות רחבה" 

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (18 אוגוסט 2014)

 

התובע, יליד 1968, שהיה בן 34 במועד התאונה, עבד במפעל חיתוך וכיפוף פחים כאיש אחזקה. בספטמבר 2002 הוטל עליו לטפל בתקלת נזילה במערכת המיזוג בחדר האוכל של המפעל. על מנת לטפל בתקלה בתקרת החדר,  השתמש העובד בסולם עץ כפול של כ-2 מטרים,  ממנו נפל. לאחר הנפילה הובהל לבית החולים ושם אובחן כסובל משבר מרוסק בברכו השמאלית.

 

בחוות דעת רפואית של אורטופד מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר מריו אייכנבלט, נקבעה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 30%. על פי תקנות הביטוח הלאומי (סעיף ליקוי 35(1)ד) זהו מצב בו ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או שקיימת הגבלה ניכרת בתנועות.

 

 

Ladder

צילום אילוסטרציה:  Thomas8047

רישיון CC

  

 

על מי האחריות

לטענתו של העובד, הדרך היחידה להגיע לגובה התיקון הייתה באמצעות סולם, ואילו כשהתחיל לעבוד החזיק לצורך שיווי משקל בתקרה האקוסטית שמעליו, שלא הייתה יציבה, ונפל מהסולם. 

 

"הדרך היחידה שלי להגיע לגובה התיקון", הצהיר התובע, "היתה באמצעות סולם מעץ שהיה במפעל, סולם נפתח בגובה של כ- 2 מטרים. עליתי לסוף הסולם כדי שאוכל להגיע למקום התקלה ולפתוח את תריס האוויר משם היתה הנזילה. נאלצתי לקחת איתי למעלה בסולם כלי עבודה שכללו מקדחה ומפתחות שלא היה מקום להניח אותם; העמידה שלי על ראש הסולם עם כלי עבודה ללא משטח יציב מתחתי, כשאני נאלץ לבצע עבודה עם ידיים מורמות, הייתה מסוכנת, אבל לא הייתה לי ברירה הייתי חייב לתקן את הנזילה לפני שפועלים יחליקו במקום ויינזקו, ואלה היו כלי העבודה שברשותי לתיקון התקלה; כשהתחלתי לעבוד, אחזתי לצורך שיווי משקל בתקרה האקוסטית שמעלי שכנראה גם היא לא היתה יציבה; התקרה זזה, הסולם זז, ואני עפתי ונפלת מהסולם ונפצעתי".

 

העובד טען כי המעביד הוא זה שאחראי לתאונה, ואילו המפעל מצידו טען כי נראה שמדובר בנפילה עקב אובדן שיווי משקל ולא כתוצאה ממחדל או מרשלנות של המפעל. עוד טען המפעל כי מדובר בסיכון טבעי, זאת במיוחד כשמדובר בעובד מנוסה ובעל ידע בסוג העבודה שהתבצעה. לדידו, לעובד הייתה עצמאות באופן ביצוע העבודה ולכן אם העבודה הייתה מסוכנת, היה עליו לנקוט באמצעים מתאימים, או לדרוש כאלו מהמעביד.

 

סגנית נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופטת יעל אילני, קובעת בפסק דינה מ-22 יולי 2014 (ת"א 18433-08: פלוני נגד ג.ד חיתוך וכיפוף פחים בע"מ והפניקס חברה לביטוח בע"מ), כי למעביד קיימת כלפי עובדו חובת זהירות מוגברת. זאת עקב "ההנחה שבידי המעביד נמצא הידע באשר לסיכונים מוחשיים ופוטנציאליים במקום העבודה וכן היכולת הממשית למנוע את אותם הסיכונים", כותבת אילני בפסק הדין.

 

עוד היא הוסיפה, כי למקום העבודה מעין אחריות מוסרית להבטיח את שלום עובדיהם. אחריות זו כוללת את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים, להכשיר, להדריך, לפקח ולספק לעובד כלי עבודה מתאימים לצורך ביצוע עבודה. החובה של המעביד היא רחבה וחלה גם כלפי עובד רשלן. היא כוללת את החובה על המעביד לצפות אפשרות של חוסר זהירות מצד עובד ולנקוט באמצעי זהירות לשמירה על שלומו ובטיחותו. זאת גם כשמדובר במניעת סכנות רגילות ולא בהכרח חריגות ויוצאות דופן.

 

במקרה זה, היה על המפעל להקפיד על שיטת עבודה בטוחה. זאת מכיוון שהעבודה התבצעה בגובה ופלג גופו העליון של העובד לא נתמך.

 

 

חישוב הפיצויים

השופטת אילני חישבה את פיצוי השכר בהתאם להפסדי השכר של העובד בעקבות הפציעה בעבר, והן כלפי הפסד השתכרות בעתיד. כך גם כאשר עבד העובד בעבודה אחרת, חושב הפער שבין העבודה לבין השכר הפוטנציאלי שיכול היה להרוויח אלמלא הפציעה. פיצויים אלו עמדו על כ- 715,00 ש"ח.

 

מלבד לפיצויי השכר, ניתנו לעובד פיצויים עבור הפסדי הפרשות לפנסיה, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות ונסיעות ופיצוי גלובלי על עזרת משפחתו שסעדה אותו לאחר הפציעה. כל אלו עמדו על 105,000 ש"ח. סכום של 250,000 ש"ח נוספים נפסקו לו עבור נזק לא ממוני, כלומר נזק נפשי, שנגרם לתובע בעקבות תקופות האשפוז, הניתוחים, כאבו וסבלו.  

 

מסך הפיצוי הכולל נוכה האשם התורם, שהוא אשמתו של העובד וחלקו בנפילה. בענייננו, קובעת השופטת אילני: "דומני כי התובע יכל לפנות אל מנהליו בבקשה להעמיד לרשותו עובד נוסף לעזרה או לספק לו כל אמצעי אחר למניעת הסיכום לנפילה". בשל כך שיעור האשם התורם של העובד נקבע ל15% ונוכה מהפיצוי הכולל. בסופו של יום, בעקבות התאונה ולאחר ניכוי האשם התורם, נקבעו לעובד כ-909,400 ש"ח פיצויים ושכר טרחה לעו"ד.

 

חלוקת הפיצוי לתובע:

  • הפסד שכר בעבר -  365,200 ₪
  • הפסד השתכרות בעתיד -  349,700 ₪
  • הפסדי פנסיה -  60,000 ₪
  • נזק לא ממוני - 250,000 ₪
  • עזרת הזולת -  20,000 ₪
  • הוצאות -  25,000 ₪
  • סך הכול-  1,069,900 ₪
  • בהפחתת אשם תורם 15%- 909,415  ₪

 

 

 



מכתבי תודה

"הרבה ברכות, הרבה תודות, על הליווי הצמוד והמקצועיות, העצות ההדרכה והמסירות... … מוטי דוידי

לכל המכתבים