זכויות רפואיות

תאונת עבודה - נפילה מכיסא של שכיר בחברת הנדסת חשמל

חשמלאי שכיר נשלח לבצע עבודה, אך בהיעדר סולם במקום טיפס על כיסא ונפל. בית המשפט השלום בתל אביב יפו קבע כי על המעביד אחריות לספק סביבת עבודה הולמת ופסק לעובד פיצויים על סך כ 127,000 ש"ח.

 

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (4 לנובמבר 2014)



עובד, בן 30, שעבד כשכיר בחברת הנדסת חשמל נשלח לבצע עבודות חשמל במסגרת עבודתו. ביום האירוע, באוקטובר 2006, נפל העובד מכיסא שהונח על השולחן לצורך ביצוע עבודות חשמל בתקרה. השאלה עיקרית שנותרה פתוחה בבית המשפט הייתה האם החברה המעסיקה התרשלה בתנאי העבודה שסופקו לעובד והאם נאלץ בהיעדר סולם לטפס על כיסא כתחליף. החברה טענה כי התובע הוא שמרצונו החופשי בחר להתנהל בדרך לא זהירה זו, למרות העובדה שנתבקש להמתין לסולם מטעם הממונה עליו.

 


החשמלאי הובהל לבי"ח וולפסון, שם אובחנו חבלות באגן, בברך הימנית, בכתף השמאלית ובצלעות. כן אובחנה תת פריקה, שבר בצלע 8 וצביטת כתף בעצם האקרומין בכתף שמאל. לדבריו של העובד, פגיעותיו גדעו את מסלול חייו, והוא נותר מוגבל בחיי היומיום ובאפשרויות התעסוקה שלפניו. לאחר התאונה תבע את מעסיקיו בטענה כי "האחריות הבלעדית מוטלת על החברה אשר במעשיה ובמחדליה גרמה לפגיעה הקשה בו עת לא סיפקה לו סביבת עבודה הולמת".

 

 


אחריות על עובד רשלן

השופט יובל גזית הסתמך על פסיקה קודמת וציין כי חובת הזהירות של מעביד לעובדיו ולתנאי עבודתו הינה מן המפורסמות ביותר. "כל מעביד חב בעקרון לנקוט בשיטת עבודה בטוחה וסבירה אשר תמנע כל סיכון לא סביר מעובדיו", הוא מרחיב בפסק הדין מה-7 לספטמבר 2014 (ת"א 49107-11-10). "אותה חובת זהירות כוללת בחובה גם את הדאגה לשיטת עבודה בטוחה, מתן הדרכה נאותה לעובדים לגבי אופן ביצוע העבודה באופן בטוח מבלי שיגרם להם נזק ופיקוח על קיומה של שיטה כזו".

 

 

על המעסיק, בהתאם לכתוב בפסק הדין, לקחת בחשבון כי העובד עשוי להיות בלתי זהיר במהלך עבודתו ואף רשלן ועליו להזהירו מפני הסיכונים הרגילים והחריגים הנובעים מעבודתו. בצד אזהרה זו יש לדאוג לפיקוח נאות כדי לוודא שאכן אמצעי הזהירות ננקטים. השופט מתאר אחריות רחבה אשר קיימת למעסיקים: "מעביד אף צריך לצפות כי תאונות עבודה יתרחשו עקב רשלנות, ואפילו רשלנות חמורה של העובד, ולנקוט באמצעים למניעתן [...] ואף חייב באספקת כלי עבודה נאותים שימנעו סיכונים מיותרים".

 

במקרה זה, היה על החברה לספק לתובע סולם כחלק מסיפוק תנאי סביבת עבודה בטוחה. עם זאת, המעבידה טענה כי סולם סופק ואילו התובע התעלם מהוראות הזהירות. השופט דחה את הגרסה הזו וקבע כי בהיעדר סולם החליטו התובע והממונה עליו להשתמש בכיסאות מונחים על שולחנות לצורך עבודה בגובה.

 


אשם תורם לעובד

כדי לקבוע אם גם לעובד ישנו אשם תורם בגרימת התאונה, תחילה יש לבחון אם בנסיבות העניין נהג התובע כאדם אחראי ותוך זהירות סבירה. במידה ולא, תחולק האחריות לפגיעה על פי מבחן האשמה המוסרית בין המעסיק לבין העובד. בענייננו, סביבת העבודה הלא בטוחה הוכתבה על ידי המעביד, אך התובע בחר לבצע את המטלה למרות שהיה מודע לסכנה הטמונה בדרך זו. לראייה, אף ביקש סולם לביצוע העבודה. זאת בצירוף לתאונות רבות בהן היה מעורב התובע בעבר, הביאו את השופט לקבוע: "גם אם קיימת אחריות לנתבעת, הרי שאשמו התורם של התובע גבוה יחסית ואני מעמיד אותו על שיעור של 25%".

 


נכות תפקודית אל מול נכות רפואית

ד"ר רוברט לוי, המומחה הרפואי בתחום האורטופדי שמונה מטעם בית המשפט, העריך את הנכות של התובע. בית המשפט קיבל את קביעתו על אף הסתייגותו של התובע ואף ציטט מפסק דין קודם: "למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד והוא חב נאמנות והגינות מוגברת כלפי בית המשפט. עליו להיות ניטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועה הארוכה של בית המשפט". לבסוף, הנכות הצמיתה בתחום האורתופדיה שנקבעה לתובע היא בשיעור של 5.95%.

 

 

אף כי נאמר בפסיקות העבר כי נכויות בשיעור נמוך של כ5% ואף 10% אינן משפיעות על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות, השופט השתכנע כי דווקא יש מקום לקבוע שלתובע נגרמה נכות תפקודית כתוצאה מן התאונה בשיעור של 7.5%. זאת מכיוון שאחוזי הנכות האורטופדיים הגבילו את התובע בעבודתו כחשמלאי ובשל העובדה כי הינו בעל עבר רפואי עשיר ונכויות קודמות. עוד הסביר השופט כי שיעור הנכות איננו משקף את נכותו התפקודית. הנכות התפקודית גבוהה בהרבה בהתחשב לסוג עבודתו, גילו והכשרתו.

 


החל משנת 2010 היה זכאי התובע לתשלומים מהביטוח הלאומי וביניהם דמי אבטלה וכן היה זכאי לקבל טיפולים במסגרת קופת החולים אליה הוא משתייך. אלו נוכו מסכום הפיצויים הכולל שקבע השופט, אך נקבע כי הנתבעת עדיין תשא בפיצוי בסך 4,000 ש"ח בשל דמי השתתפות לטיפולים מסויימים שהתובע היה צריך לשלם.
סך הנזק שנקבע לנתבע הוא 127,164 ש"ח, בניכוי של 25% אשם תורם (95,373 ש"ח). נזק זה עוגל לסכום של 96,000 ש"ח בניכוי תשלומי הביטוח הלאומי ודמי האבטלה. כמו כן, לסכום זה נוספו שכר טרחת עו"ד בשיעור של 22,656 ש"ח.

 

 

 

 

 



מכתבי תודה

"הרבה ברכות, הרבה תודות, על הליווי הצמוד והמקצועיות, העצות ההדרכה והמסירות... … מוטי דוידי

לכל המכתבים